עומר שובל, iSEO – נטוורקינג

אריק שמידט אמר בזמנו שגוגל בצעו יותר מ- 500 שינויים באלגוריתם החיפוש במהלך 2010 ולצורך אותם שינויים הם עשו מעל 13,000 בדיקות לאיכות התוצאות המתקבלות. בחישוב מהיר ממספרים אלה, ניתן לומר שכל יום מבוצע עדכון אחד או שניים באלגוריתם ובהנחה שהבדיקות בוצעו על התוצאות האמיתיות – כל שעה מבוצעת בדיקה אחת או שתיים (שעשויות להשפיע על התוצאות).

ב- 2011 המספרים דומים (כ- 600 שינויים אלגוריתמיים ומעל 15,000 בדיקות) אבל במובדל משינויים אלה, עדכוני פנדה הם לא עוד עדכון אלגוריתם שגרתי אלא שינוי תפיסה מהותי שגוגל החליטה ליישם – לא רק תוכן ייחודי אלא תוכן שמועיל לגולש. לצורך כך פותח פנדה, שבודק את איכות התוכן והתרומה לגולש בכל הדפים באתר.

ניקח לדוגמא אתר עם 100 דפים שמתוכם 50 דפים בעלי תוכן מעולה ו- 50 דפים בעלי תוכן בינוני. בעבר, האחרונים היו זוכים להתעלמות ממנוע החיפוש ורק הדפים המעולים היו מדורגים בתוצאות. היום לעומת זאת, טוב מספיק הוא כבר לא מספיק ולכן דפים בעלי תוכן בינוני עלולים להפוך "למשקולת" שתגרור את כל מיקומי האתר שלכם למטה (ולא רק את מיקומי מונחי הזנב הארוך שבהם נראה שאפקט פנדה הוא חזק יותר). הפתרון במקרה כזה הוא "לנקות" את הדפים הבעייתיים או לשפר בהם את התכנים.

שינוי תפיסה נוסף שצריך להתייחס אליו הוא שהפעם אין אתרים "חסינים" או אתרים שנמצאים ברשימה "הלבנה" של גוגל – כל האתרים חשופים לכך שאלגוריתם פנדה יבדוק אותם ויתריע על בעיות עם איכות האתר (שלא כמו במקרים מסוימים בעבר בהם חלק מהאתרים קיבלו "הנחות" ממנוע החיפוש, לדוגמא אתרי אוטוריטה, אתרי מותגים וכד').

מאז שעדכוני פנדה החלו לפעול למדנו על הגורמים שעשויים להביא "לחיבוק הדוב":

1. תוכן פנימי משוכפל – שימוש באותו התוכן בדפים שונים באתר לא תורם לגולש ולכן יש להקפיד שלא לעשות שימוש בתכנים זהים באזורים שונים באתר. אתרים המבוססים על מערכות CMS או אתרים דינאמיים צריכים לעשות בדק בית יותר מאחרים.

2. יחס פרסום גבוה יחסית לתוכן באתר – ברוב המקרים הפרסום מיועד לעשיית רווחים עבור בעל האתר ולא עבור רווחת הגולשים בו. באופן פרדוקסאלי גם אתרים שעשו שימוש נרחב בפרסומות אדסנס של גוגל היו ברשימת הנפגעים מפנדה.

מהמקרה של אנדרו הנסן למדנו שדף צריך להכיל לפחות 30% תוכן ייחודי בחלק של above the fold (כלומר בחלק שאינו דורש גלילה) כאשר אנחנו גולשים ברזולוציית מסך של 1024 x 768.

בנוסף, השטח המוקצה לפרסום אינו יכול לעלות על השטח המוקצה לתוכן בתצוגת הדפדפן בכל שלב נתון – במקסימום, יחס שווה בין תוכן לפרסום.

כמובן שיש לנקות, לצורך החישוב, את השטחים של תבנית האתר (header, לוגו, ניווט וכו') ומכאן ניתן להסיק ש- header המעוצב גבוה או באנרים above the fold (גם פרסום אדסנס ודומיו) עשויים להיות פחות טובים בעידן פנדה – עדיף לפחות שבראש הדף העיצוב יהיה נקי.

3. מעט תוכן – ושוב אפשר להסיק ממקרה אנדרו הנסן שלפחות 30% משטח הדף צריך להכיל תוכן ייחודי – הכוונה היא לתוכן אמיתי שאינו כולל לוגו, סרגלי ניווט, תיבות חיפוש, פרסומות וכדומה.

4. טעינת דפים איטית – בבירור לא תורמת לחוויית הגלישה ולכן אין צורך להרחיב.

5. הפניות מרובות של קישורי אפיליאייט או שילוב של פרסום לא איכותי – מעיד על כוונת רווח ולא על רצון לתרום לגולש. שילוב סוגים רבים ומגוונים של פרסום באתר עשויים להעיד על כוונת רווח בלבד. רצוי שכל דף יעמוד בזכות עצמו ויתרום לגולשים יותר מאשר רק לשמש כקרש קפיצה לאתרי מפרסמים.

6. שימוש בתכנים של אתרים אחרים – למרות שפחות חמור ממקרה של תכנים פנימיים משוכפלים, עדיין תוכן משוכפל בכל פורמט הוא בעייתי.

7. מעט אזכורים במדיה החברתית – אם לא מדברים עליך כנראה שיש לכך סיבה.

8. מעט קישורים נכנסים – שוב, מעיד על כך שהאתר לא מעניין; אני מניח שלפחות בסעיף זה יש הקלות לאתרים חדשים.

9. מעט קישורים יוצאים – מעיד על כך שיותר חשוב לי לשמור את הגולש אצלי מאשר לספק לו פתרונות מלאים גם באמצעות מקורות אחרים.

10. דפי חיפושים פנימיים – מומלץ שלא יהיו מאונדקסים שהרי עמודי תוצאות חיפוש מעניינים רק את מי שחיפש משהו באתר ולא את כלל הגולשים.

אם נסכם את כל הדברים אז ניתן לומר שרק תוכן מצוין הוא לא בעייתי וכל דבר שהוא פחות מזה שם את האתר שלך ואותך בסיכון!
מבחינתי אין שינוי מהותי בגישה שלי לקידום מאחר וכבר לפני מספר שנים גם כאשר הקמתי "אתר תמיכה" ללקוח דאגתי שהתכנים שלו יוסיפו ערך לגולש (שילמתי על איכות וקיבלתי איכות). בנוסף, דאגתי לכך שהעיצוב יהיה נעים לעין והשימושיות לגולש גבוהה. מכיוון שלא בחרתי בדרך הקלה (או הזולה) של תבנית קבועה ותכנים סתמיים, פנדה לא מטריד אותי אלא מתיישר עם גישה שאימצתי שנים קודם לכן.

בנוגע לקידום של מונחי זנב ארוך, אני חושב שהם עדיין רלוונטיים למרות שיש צורך להתייחס לשינויים שהביא עמו פנדה. אין ספק שעבור הדפים המרכזיים והמונחים החשובים שלכם אתם תעשו חשיבה יצירתית ועבודת קידום הכוללת: אופטימיזציה, השגת קישורים, תוכן איכותי ועוד. אבל כאשר אתם מקדמים אתר על 50,000 ביטויים שונים או מקדמים אתר שמכיל 3,000,000 דפים מאונדקסים, אין אפשרות לעשות עבודה איכותית עבור כל מונח ומונח.

מספר דברים שכן ניתן לעשות:

• להסיר דפים בעלי איכות נמוכה מהאתר – במידה ולא ניתן להסירם פיזית, מומלץ לחשוב על אופציה של הוספת תגית robots="noindex" בדפים אלו. אופציה נוספת היא להעביר את הדפים לסאב דומיין על מנת שלא יהיו תחת האתר המרכזי. כך אם הם ייפגעו לפחות זה לא יזיק לאתר המקודם כולו אלא רק לסאב דומיין.

• לאחד דפים – לדוגמא, במקום שיהיו לכם 5 דפים דלי תוכן (שכל אחד מכוון למילת זנב ארוך אחת) ניתן לאחד אותם לדף אחד חזק שמכוון ל- 5 מונחי הזנב השונים. כך כל דף באתר שלכם יכיל יותר תוכן. מכיוון שקל יותר לעלות בחיפוש עבור מונחי זנב ארוך, לא תהיה פגיעה משמעותית במיקומי האתר.

• לשפר מהירות האתר – בלי קשר לפנדה, תמיד דבר טוב.

• להוסיף אלמנטים של מדיה חברתית באתר – ולא רק להוסיף בשביל לצאת ידי חובה אלא לעשות בדפים קריאה לפעולה של שיתוף – ציוץ, לייק, share וכד'.

• לחשוב על המרות – לא בהכרח רק על קנייה, אלא גם על מיקרו המרות דוגמת רישום לניוזלטר/ RSS של האתר ועוד.

• להשתמש ב- micro formatsעל מנת לתת למנועי החיפוש אינפורמציה נוספת – הרשת הסמנטית אומנם רק בפתח אבל אני מניח שהמאמצים הראשונים שלה יתוגמלו בהתאם (גם אם לא מידית, בעתיד הקרוב).

• לעשות תוכן מצוין, שימושי ועשיר – לא חייב להיות רק תוכן טקסטואלי – גם מדיות אחרות דוגמת וידאו, תמונות וכד'.

תוכן עשיר – יכול להכיל תכנים ממספר מקורות (mash-ups) באופן שתורם לגולש.
תוכן שימושי – אם ניקח כדוגמא אתר המוכר דיסקים (מוזיקה) ברשת. הצגת מחירי המתחרים על כל פריט, לצד המחיר של האתר עצמו, ייתן יותר ערך לגולש (כמובן שרצוי שברוב המקרים המחירים של האתר המפרסם יהיו טובים יותר).

  שוקי גלילי

לדעתי, "פנדה" לא שינה מהותית את הנחות העבודה של מי שעושה ממילא רק או בעיקר White hat. מה שהוא כן עשה זה העלה את הרף – הזיז את הקו שמפריד בין "לבן" ל"אפור" קצת יותר גבוה.

אז בשביל מי שחשב ש"קידום long tail" זה לנפח את האתר שלו ברבבות דפים רזים באמצעות פתרונות תכנותיים, נכונה אכזבה. אבל מבחינתי Long Tail בקידום אומר, קודם כל, הרבה תוכן עשיר שמתעדכן בתכיפות גבוהה.

אדרבא: בשביל מי שכבר משקיע בתוכן איכותי, ה-Long tail רלוונטי היום יותר מתמיד כי יש פחות תחרות מצד אתרים מנופחים.

בהקשר הזה, ההמלצה הכי טובה שאני יכול לתת לבעלי אתרים (וגם זה לא חדש) היא להעסיק אנשי תוכן מיומנים ורצוי inhouse. תוכן טוב מוכר, גורם לגולשים לחזור ומאפשר להשיג קישורים טבעיים. בטווח הבינוני-והארוך הרבה יותר קל להחזיר את ההשקעה בו מאשר באפיקי קידום אחרים.

אגב, "תוכן איכותי" הוא כלי עזר יעיל למכירה לא רק באינטרנט אלא גם בעולם האמיתי. גם טקסטים של ברושורים, פרוספקטים, שלטי חוצות או מודעות מילים, יעילים יותר כשהם מנוסחים היטב.

  פבל ישראלסקי, AskPavel

אם אתה שואל אותי אישית, הגישה שלי לא השתנתה כלל כי מאז ומתמיד דגלתי בעקרונות של העדכון גם בלי שהיה צץ. כלומר לא באמת היה צורך בעדכון כזה כדי להבין איך הדברים עובדים. מקדמי אתרים שמבינים SEO ועובדים נכון, מאז ומעולם מיישמים את העקרונות הללו באופן אינטואיטיבי ולכן לא הרגישו שום פגיעה אחרי העדכון. לגבי ביטויי זנב ארוך, מאז ומתמיד הם היו רלוונטיים, אני לא רואה את הקשר שלהם לעדכון.

בהקשר הזה, הייתי רוצה להמליץ על מתודולוגיה מעניינת שתסייע לבחון – האם האתר שלי עשוי להיפגע מעדכון הפנדה (חשוב לציין שהשיטה מתאימה יותר לברנדים ואתרים גדולים בעלי נפח טראפיק גבוה). המייסד של Distilled (הסוכנות של SEOmoz), מסביר עליה בוידאו הבא: Replicate Google's Panda Questionnaire

הסבר קצר: עדכון הפנדה מסווג את התוכן בהתאם לתרומה הממשית שלו לגולשים. לדוגמא: טקסט דל/לא תקין/כזה שעבר ספין – כנראה מספק ערך נמוך לגולש. אפשר להבין זאת על סמך ההתנהגות שלהם בדף (אחוז נטישה, זמן באתר וכו'). לכן אם נדע לשאול משתמשי אינטרנט אמיתיים את השאלות הנכונות על האתר שלנו, אנחנו בעצם מדמים את עדכון הפנדה על עצמנו ויכולים להקדים תרופה למכה.

תוך מספר דקות אפשר לשגר סקר שאלות קצר בקרב משתמשים, לגבי האתר שמעוניינים לבדוק ובכך לדמות את השפעת העדכון. אם נגלה שיש בעיות, זה נותן לנו חלון זמן לתיקונים. יישמתי את המתודולוגיה הזו על אחד האתרים הגדולים של לקוח שלי וזה נתן לנו הרבה נקודות שבכלל לא יכולנו לראות (כי אנחנו לא המשתמשים).

שיטה פשוטה מאד לביצוע שעושה את העבודה 🙂

  איתן יריב, WAO

הפנדה עוסק בבסיסו בהגדרה של תוכן איכותי בשונה מתוכן רדוד או משוכפל, ועדיין, מקדמי אתרים רבים עדיין עושים שימוש בתוכן זול ורדוד לצרכי קידום, ההמלצה הראשונה שלי, אם כן היא לא להשתמש באותם שכפולי תכנים בנאליים ברשת ולמחוק את המושג תכנים "לצרכי קידום". באופן אישי, תמיד האמנתי בחוסר התועלת שבהפצת שכפולי מאמרים ברשת ונמנעתי מכך. לא ראיתי תועלת גם לשימוש בספינרים זולים המייצרים עשרות שכפולים עם מסר זהה רק במילים שונות אשר לרוב אינן מתחברות האחת לשנייה. עדכוני הפנדה מעבירים מסר חד משמעי למקדמי אתרים בנוגע לשימוש בשיטות אלו – זה לא יעיל ואף מזיק. אני מייחל לכך שהתעשייה תפנים את השינוי ותקבל אותו בברכה.

האם הדבר אומר שאינני מאמין בתוכן לתועלות קידום? נהפוך הוא, זה רק מחזק את ההבנה שלי שתוכן איכותי מסייע במידה רבה יותר מאשר בעבר. אי לכך, בכל הקשור לעבודתי, בהקשרי תוכן שיווקי, אני מקפיד יותר מתמיד על רוטינת עבודה אשר תורמת לאיכות ברמת הביצוע והפיקוח:

בכל הקשור לניהול כותבי תוכן, המסייעים בכתיבה ועריכת תכנים המתפרסמים מחוץ לאתר אני מקפיד לעבור בעצמי על התכנים ולפי צורך מעביר את התכנים לבחינה על ידי בעלי האתרים עצמם.
התיאום עם הלקוח, קבלת המלצותיו, דגשים ונקודות מפתח לכתיבה מסייעים מאוד בהפקת מאמרים מקצועיים. מקצת מהתכנים מתפרסמים באתרים שברשותנו אשר נבנים בעיקרם לא על מודל של אתר אינפורמטיבי בלבד, אלא מתוך מחשבה על מודל עסקי ומתן ערך מוסף, מעבר לתוכן עצמו.

בכל הקשור לתוכן באתר המקודם מתבצע תיאום ציפיות ראשוני עם הלקוח טרם ההתקשרות. הלקוח יודע כי קידום אפקטיבי דורש עדכון תכנים מקוריים ומקצועיים והוספת נושאי עניין מעת לעת. עובי התחרות בתחומים רבים מחייב תוכן מקצועי רב- לא ניתן להימנע מכך וגם אם כן, בטווח הארוך זוהי פעילות חשובה.

המלצה נוספת שארצה לספק כאן קשורה באתרים בהם אנו משווקים את הלקוח.
מומלץ למקדם האתרים לבחון כל אתר וכל דף מקשר כישות אוטונומית ולשאול שאלה פשוטה-

האם הקישור מספק ערך מוסף לגולש?
האם הערך הוא חסר, משלים או מחזק בהקשר המיקום הרלוונטי בו הוא נמצא?
האם ישנה סבירות כי הגולש יעבור דרכו לדף המקושר?

אם כן, הקישור ראוי- ייתכן וכדאי להשקיע את זמננו בשיווק אקטיבי באופן אשר יבנה עבורנו תשתית ראויה לקבלת קישורים מעין אלו. ההתייחסות לקישורים טבעיים או קישורים שאינם מאולצים בטקסט מבחינתי הוא זה בדיוק.

המלצה נוספת בהקשרי קידום קשורה לשיווק ישיר של ערוצי התוכן באתר מול אתרים בנישה רלוונטית או קשורה וכן בחינת איכות אותם האתרים. למרות ש"קל" לכל מקדם לפרסם תוכן באתרי מאמרים כלליים, אני ממליץ לעשות זאת פחות מהסיבה הפשוטה שרבים מהם אינם משקיעים משאבים מספקים בבחינת התכנים ועל כן האיכות הממוצעת בהם נמוכה. הבעיה איננה בהיותם כלליים היות וברבים הקטגוריות רחבות מספיק ומכילות תכנים רבים בתחומם.
הבעיה היא בהיותם רדודים בתוכן איכותי ומקצועי– כאשר תוכן שאתם מפרסמים מקשר לתוכן רדוד באותה קטגוריה, התוכן האיכותי עצמו נפגע. אותם אתרי תוכן נפגעו יותר מאחרים והיות וברוב המקרים כוחם היה ב"עובי" סך התוכן בקטגוריות השונות, מלל רב אשר סיפק להם יתרון בדירוג עבור מגוון ביטויי זנב ארוך- כאשר משקל כל דף ירד, כך ירד אחוז חשיפת בתוצאות סך הכל, בעבור כל ביטויי הזנב הארוך. נכון שהיו בעדכון הראשוני גם טעויות אולם כמה גרסאות עודכנו מאז. מה שצריך לזכור מבחינתי זה כך- הפנדה לא פגע בזנב הארוך, הפנדה פגע בזנב הארוך של דפים אשר את תוכנם העריך כתוכן שאינו איכותי- לפי כלל הקריטריונים שבדק.

לאחר עדכון הפנדה אני מניח שאני מקדיש זמן רב יותר למציאת שיתופי פעולה ברמת התוכן, עם אתרים רלוונטיים בנישה הספציפית. עם זאת, אתרי המאמרים המוכרים יותר הם עדיין אפשרות לגיטימית וראויה לפרסום מקורי של תוכן איכותי;
היות והפנדה הטביע את חותמו באתרי תוכן בחו"ל סביר להניח שבעלי אתרי תוכן גדולים ומוכרים יותר מבינים את השינוי ונערכים אליו.

המלצה אחרונה קשורה לסינון המוקפד של גוגל לתוכן משוכפל ברשת.
הפנדה נותן כאמור יתרון לתוכן איכותי ותוכן איכותי מיוחס לפרסום המקור. אם זאת, אני עדיין מזהה שבגוגל מתקשים להתמודד עם זיהוי המקור.
לאחר עדכוני הפנדה אנו מקבלים המלצות אשר מסייעות לגוגל לאתר את מקוריות התוכן וראוי להשתמש בהם: שימוש בתגיות rel="author" או קישור לפרופיל גוגל מתאים, תגיות canonical הם כולם עזרים חיוניים ונכון להטמיע אותם. במקרים מסוימים בהם תוכן דינאמי מסייע בקידום אנו ממליצים על יישומו ברמת הערוצים הספציפיים ורואים בפועל כיצד יישום זה מהווה מנגנון הגנה נוסף.

  גלעד ששון, Nekuda

פנדה מאלץ את המקדם האופורטוניסט להתאמץ יותר עבור הדירוגים שלו ולנסות למתג את האתר/השירות ולבנות סמכות בסדר עדיפויות גבוה מבעבר.

קידום מונחי זנב ארוך עדיין רלוונטי ובמקרים רבים מייצר חלק משמעותי וחשוב מהטראפיק לאתר, לביטויי זנב ארוך יש גם נטייה להמיר משתמשים באחוזים טובים יותר מביטויים גנריים.

לא מומלץ לבצע scraping לאתרי תוכן ולהציג טקסטים "מושאלים" בכתובות חדשות, לא מומלץ להריץ כלים אוטומטיים לבניית קישורים באיכות נמוכה מהערות בלוגים ופוסטים בפורומים, וודאי לא כשמדובר על אתר "מותג" כשההשקעה היא לטווח ארוך.

מומלץ לפתח תוכן ושירותים ייחודיים עם ערך מוסף לגולש ולקדם באמצעות דרכים "טבעיות" ככל האפשר, גובה הרדאר של גוגל בנוגע לפעילויות "פסולות" ומניפולציות קישורים יורד ככל שחולף הזמן – כדי להישאר מתחת לרדאר צריך להיזהר.

  זהר עמיהוד, SEOreport

עדכון פנדה שיצא בפברואר 2011 שם את הלקוח במרכז. הוא יצא כנגד כל אותם אתרים שכל מטרתם היא להיות מקור לקישורים. גוגל כבר אז סימנה את הכיוון שהיום הוא ברור לעינינו יותר מכל – לקישורים לאתר שלנו יש פחות ופחות ערך.

ברגע שמקדמי אתרים הבינו שקישורים ועוד קישורים הם שמהווים גורם מרכזי בדרך בה מחשבת גוגל את דרוג האתר, הם החלו לפזר קישורים בכל אתר: אתרי מאמרים/בלוגים, תגובות לפוסטים, פורומים… היכן לא.

They made Google looks stupid אמר Aaron wall על אתר eHow.com יצרנית בלתי נלאית של תוכן באיכות ירודה על כל נושא שבעולם, כאשר לכותבים אין שום ידע ו/או ניסיון על הנושא שהם כותבים עליו.

אני לא מספיד לגמרי את בניית הקישורים, אבל אני מוצא את עצמי משקיע יותר ביצירת קישורים איכותיים באמצעות תכנים איכותיים. נכון, זה דורש יותר משאבים, אבל בטווח הרחוק זה משתלם.

הכלל הוא "ככל שקשה לך להשיג את הקישור כך הערך שלו גבוה יותר". השגת קישור טוב דורשת: מחשבה, תכנון והשקעת משאבים. זה לא ענין תן-לי-קישור-ואתן-לך-קישור, אלא משהו יותר ערכי.

אני משתף את בעל העסק, את קשריו העסקיים ואת קשריו המקצועיים להשגת קישורים. יש דברים שרק הוא מסוגל לעשות, כמו לפנות לאנשים שאותם הוא מכיר, כמו מוסדות מולם הוא עובד, מול ספקים מהם הוא רוכש כמו שלשום מקדם אתרים אין גישה אליהם.

  מיכל כהן, Web guru

לא היה שום דבר מפתיע בפנדה. כל מה שהיה שם, ידענו כבר קודם. פנדה הוא רק עוד צעד קדימה ביכולת של גוגל להעריך איכות ולזהות אתרים שמכבדים את הגולשים שלהם. יכולת שתלך ותשתכלל עם הזמן.

ועם ההתקדמות של גוגל צעד קדימה ביכולת להעריך איכות, גם טכניקות הקידום צריכות לצעוד קדימה שזה אומר פרקטית למשל:

• להשקיע יותר גם באתרי התשתית: להקפיד גם בהם על תכנים מעניינים וייחודים, על צורת הגשה נאותה, על חווית משתמש ועל מינון פרסומות סביר.

• לא להכניס זבל הביתה. אם פעם חשבנו שנוכל להקצות איזור נידח באתר למאמרי שיתופי פעולה לא איכותיים – פנדה הבהירה לנו שהריח המסריח מתפשט לשאר האתר ומסכן את כולו.

• להבהיר לגוגל שהתכנים שלכם מקוריים. גוגל פנדה פגעה גם בבעלי תוכן מקורי שתכניהם הועתקו או שוכתבו. אם אתם חוששים מהעתקות, תדאגו לאנדקס מיידית תכנים חדשים. באתרי וורדפרס כדאי להתקין PubsubHubbub ששולח לגוגל fat pings.

מציעה לכולנו לפעול משפטית נגד מעתיקי תוכן, ע"מ לחסל את התופעה הנפוצה והמרגיזה הזו.

השקעה ב long tail היא חשובה (יותר מאשר בביטויים המרכזיים) וודאי שרלוונטית. אני מוצאת שכשהאתר חזק, ניתן לקדם את ביטויי הזנב הארוך שלו יחסית בקלות, בעזרת קישורים ממאמרים ומקורות זולים אחרים. קישורים כאלה עדין עובדים טוב עבור ה long tail.