עומר שובל, iSEO – נטוורקינג

גם היום בתחילת 2012 ההשפעה של קישורים היא מכרעת – קישורים הם הגורם המשפיע ביותר על מיקומים וכל מי שינסה לומר אחרת מטעה. הרבה מקדמי אתרים אגרסיביים מצליחים באמצעות קישורים להביא תוצאות ולהשיג מיקומים בגוגל.

לדוגמא, האם הייתם שמים את הקישור הכתום, באתר שמופיע בתמונה בהמשך, ללקוח שאתם מקדמים ?
אולי אם יש לכם אתר הפונה לקהל של מבוגרים בלבד. אבל אם יש לכם מותג שמכבד את עצמו הייתם רוצים שכך הלקוחות יגלו אותו – אני לא.

ומה לגבי הקישור למטה המסומן בכחול ?

המדהים הוא שהקישורים האלה מביאים תוצאות!

הבעיה היא שאת הלקוחות שלכם לא מעניין אם מישהו הצליח להגיע למקום הראשון באמצעות קישורים באיכות נמוכה, ובעיקר אם אלו מאפשרים לו להחזיק חודשים רבים מעליהם בראש התוצאות. בגוגל ישראל הבעיה היא חמורה אף יותר מאחר ובמנוע החיפוש בארץ קל יותר להצליח עם שיטות אלו.

בדיוק בגלל טקטיקות כאלה ואחרות גוגל מורידים כל הזמן את המשקל שהם נותנים לקישורים הנכנסים ומעבירים את המשקל לפרמטרים דוגמת – תוכן, חוויית משתמש ואינדיקטורים המצביעים על איכות: זמן שהייה, מדד נטישה, מספר דפים נצפים לביקור, מספר שיתופים ועוד.

ניתוח למתחרים אני מבצע באמצעות מערכת iSEO, המאפשרת לי להשוות באופן שוטף עשרות פרמטרים שונים של האתר אותו אני מקדם לעומת המתחרים שלו:

קישורים – אני בודק את כמות הקישורים לכל אחד מהמתחרים, את איכותם ותרומתם לקידום (כפי שראיתם למעלה אני מוצא גם טקטיקות בהן משתמשים המתחרים שלי). אני בודק את מספר הקישורים הנכנסים לעומת מספר האתרים המקשרים ואם נעשה שימוש ברשתות אתרים פרטיות לצורך הקידום. דבר נוסף שאני מנתח הוא את מבנה הקישורים הפנימי בכל אתר: כמה קישורים בדף מפנים לדפים אחרים באתר עצמו לעומת קישורים יוצאים.

מכיוון שאני מקבל תמונת מצב יומית לכל מתחרה, אני אבחן את קצב הגידול של הקישורים הנכנסים והאם הוא טבעי, מהו אחוז הקישורים העמוקים (לא לדף הבית) ומהם המונחים המקשרים. כמו כן אני אבדוק קישורים שהוסרו ומאיזה סיבה.

תוכן – אני אבדוק את מידת העדכון ואת איכותו של התוכן, את כמות השיתופים באתרי המדיה החברתית השונים ואת תגובות הגולשים (במידה ויש). בנוסף אבדוק את מספר הדפים באתר (באמצעות הרובוט של מערכת iSEO) בהשוואה למספר הדפים המאונדקסים במנועי החיפוש (כך אוכל לדעת אילו דפים מהאתר מנועי החיפוש לא מאנדקסים), את כמות המילים בתכנים חדשים ואמצא כמה דפים באתר הם בעלי תוכן דל.

אופטימיזציה – אני אבדוק עד כמה משקיעים האתרים המתחרים במיטוב הדפים.

ממשק – אני אנתח את היררכיית האתרים, את קלות הניווט לגולש, את מספר הפרסומות והתחושה הכללית שאני מקבל מהגלישה באתרים.

בעיות פוטנציאליות – אני אבדוק שימוש מופרז בהפניות מסוג 301 או 302, זמינות השרתים ואת כמות
דפי ה- 404 שיש באתרים.

דומיין – את אבדוק את מידת התאמתו למונח המקודם (מילת מפתח מדויקת או ווריאציות שלה), את אורך הדומיין (כמות תווים) ומספר המילים המרכיבות אותו. בנוסף אסתכל על גיל הדומיין וההיסטוריה שלו.

קיימות בדיקות נוספות שאני מבצע (כמעט כל מה שציינתי ודברים נוספים מרוכזים במערכת iSEO ולכן קל לי לבצע בדיקות מקיפות), אבל אני מניח שמי שידאג לעשות רק את הבדיקות שציינתי יקבל תמונה דיי טובה של מצב האתר אותו הוא מקדם לעומת המתחרים שלו.

  פבל ישראלסקי, AskPavel

כמו בכל שנה, SEOmoz עשו גם השנה סקר גורמי דירוג שסוכמו ב-AskPavel. בגלל שהשתתפתי השנה בסקר שלהם, אשמח לשתף כאן את הגורמים שבחרתי.

• היחס בין תוכן ייחודי לתוכן תבניתי בדומיין – כולם מדברים על החשיבות של תוכן ייחודי, אבל האם תוכן ייחודי דל בהכרח ייחשב כתוכן איכותי? הרעיון הוא שבכדי שכל הדומיין ייחשב כאיכותי, עליו לתרום לאינטרנט כמות גדולה של תוכן ייחודי בייחס לתוכן התבניתי שבו. למה הכוונה? נניח ניקח דף שבו יש header עם תפריט עליון, 2 תפריטים צדדיים, פוטר גדול ובמרכז יש פסקה של 3 שורות טקסט ייחודיות. אומנם בעל האתר יכול לסמן וי על ייחודיות, אבל כשיש לו בדומיין כמות גדולה מאד של דפים מהסוג הזה, הדומיין כמכלול לא תורם כמות גדולה של תוכן. התוכן הייחודי מייצג חלק קטן משאר האלמנטים התבניתיים (שברוב המקרים גם חוצי אתר – site wide).

• היחס בין תוכן ייחודי לפרסומות – אותו הדבר כמו בסעיף הקודם רק בהקשר של פרסומות (פרמטר שלא קיבל התייחסות בסקר של SEOmoz ונולד בעקבות הפנדה).

• אחוז נטישה וזמן שהייה – האינדיקציה הראשונית של גוגל לכך שתוצאה X היטיבה עם הגולש שנכנס אליה, זה התגובה של אותו גולש באותו session. כלומר, אם מבחינה סטטיסטית יש התנהגות רציפה של כניסות ויציאות מתוצאה מסוימת, גוגל יכול להסיק שאותה תוצאה לא תורמת לגולשים. כמובן שזה תמיד תלוי ב-benchmark של אותו תחום, לדוגמא: אם מישהו מחפש שאילתה כמו "מיקוד בראשון לציון", כנראה שההתנהגות המצופה תהיה הפוכה משום שהגולש סך הכל מעוניין למצוא מספר ואז לנטוש. לכן לכל תחום יש benchmark שונה לאחוז הנטישה וזמן השהייה.

• מספר דומיינים ייחודיים מקשרים – אין כאן הרבה מה לפרט, המדד הזה הרבה יותר משקף פופולאריות מאשר המספר הכולל של הקישורים.

• גיוון בטקסט העוגן/brand anchor text – בעצם כל קישור שמקדם אתרים היה מסתכל עליו לפני 3 שנים ואומר שזה לא קישור טוב מבחינת SEO נכלל בקבוצה הזו. ווריאציות שונות של ביטויים (גם אם חלקיים) אך בעיקר קישורים שכוללים את שם הברנד (או אפילו את ה-URL של העמוד).

• סוגי אתרים מקשרים – לא אכנס כאן לקייס סטאדי מפורט, אבל בדקתי את זה במסגרת מספר ניסויים בהם השתמשתי בקישורים מסוג אחד בלבד (האיכותיים ביותר – מתוך הטקסט, עמוד עם PR, אתר שעוסק בתחום וכו'…), מה שגרם לירידה בתוצאות. גוגל יותר ויותר בוחן טבעיות של פרופיל קישורים ונותן קרדיט כשהפרופיל כולל סוגי אתרים מגוונים (פורומים, בלוגים, רשתות חברתיות, אתרי חדשות וכו'…).

• קישורים לדפים פנימיים מדומיינים ייחודיים – מאז ומתמיד היה חשוב לקשר לעמודים פנימיים באתר ולא רק עמוד הבית (deep links). אך בגלל הפריצות והקלות של השגת הקישורים בימינו, גוגל בוחנים בנפרד את כמות הדומיינים הייחודיים המקשרים גם כשמדובר על דפים פנימיים.

• נפח חיפושים של הברנד – לא שזה משהו שאפשר להשפיע עליו, אבל יש לזה משקל.

יש כמובן עוד מספר פרמטרים חשובים אבל זה פשוט ייקח הרבה מקום. אגב, מעניין לציין דווקא את הירידה בחשיבותם של פרמטרים מסוימים שבעבר השפיעו יותר: וותק דומיין (וזמן עד פקיעת התוקף), קישורים עם אנקורים מדוייקים, ראשוניות הביטוי בתגיות המטה, וולידציית קוד, שימוש בתגיות H ועוד.

  אביב מנוח, Usearch McCann

היום בשוק הישראלי רוב החברות הגדולות משחקות על קישורים, משתי סיבות עיקריות.

קודם כל, זה עובד. סיגנלים שקשורים לקישורים בצורה כזו או אחרת מהווים כ-45% מכלל גורמי החיפוש, בעוד סיגנלים שקשורים לתוכן מהווים 25% בלבד. על אחת כמה וכמה ב-Google ישראל, בו האלגוריתם פחות "קשוח" מאשר בזירה הבינ"ל וחלקים מהטריקים העתיקים לבניית קישורים עדין עובדים יפה מאד בביצה המקומית. כתוצאה מכך אנחנו עדין רואים מידי פעם אתרים שקופצים למקומות הראשונים בזירות תחרותיות על קישורים לבדם (הם מחזיקים שם בד"כ כמה חודשים בודדים, אבל זה די והותר. מה גם שהם מסוגלים להחליף דומיין ולהתחיל מחדש ללא שום בעיה).

הסיבה השנייה היא החסם הטכנולוגי. הרבה מאד חברות גדולות לא מסוגלות או לא רוצות להתאים את האתר שלהם מבחינה טכנולוגית לדרישות של מיקוד מילות מפתח ואופטימיזציה onsite. כתוצאה מכך, למקדם האתרים לא נשאר הרבה לעשות מלבד בניית קישורים offsite. לעומת זאת (כפי שהזכרתי קודם לכן) אתר קטן וגמיש בעל יכולת לבצע שינויים טכנולוגים, יכול לבנות תשתית איתנה של אופטימיזציה onsite וליצור דריסת רגל במגוון רחב של ביטויים, דריסת רגל שיכולה להחזיק זמן רב בהרבה מקמפיין לבניית קישורים.

אני צופה שבעתיד תשתיות טכנולוגיות לקידום אתרים יהפכו להיות צורך קיומי לכל עסק ואנחנו נראה ירידה בהתבססות על קישורים לבדם ונטייה חזקה יותר לכיוון עבודה Onsite – כולל עבודה על תוכן, חווית משתמש ואינטראקציה באתר.

אלו שני הפרופילים העיקריים שלדעתי משחקים תפקיד כאשר בוחנים את תפקודו של אתר – פרופיל הקישורים לאורך זמן, והפרופיל הטכנולוגי. הרבה פעמים הניתוח הוא עניין של ניגודים – אני מוצא הרבה חסמים טכנולוגיים שכביכול אמורים לפגוע בקידום האורגני של האתר, ולאחר מכן אני שואל את עצמי למה הוא בכל זאת נמצא במקום שהוא נמצא? איזה סיגנלים יש לאתר שגוברים על המקבלות הטכנולוגיות שלו. ברוב המקרים, מדובר בפרופיל קישורים חזק, שמאפשר לאתר לצבור מיקומים גם כאשר התשתית הטכנולוגית שלו היא בעייתית.

  אליאב חילו, Start SEO

שני גורמים שלדעתי משפיעים מאוד על קידום אורגני הם מבנה היררכי נכון ועיצוב ממשק הגולש. עדיין אפשר לראות הרבה אתרים שמשקיעים הרבה אנרגיה ומשאבים בבניית קישורים (שללא ספק עדיין מהווה תפקיד חשוב בפני עצמה) ולא עוסקים מספיק בשיפור פני האתר, בנייה יעילה של קטגוריות, קישוריות נכונה בין הדפים, טיפול בשגיאות, כפילויות תכנים ועוד.

אין לי ספק שקישורים עדיין מהווים גורם חשוב ומרכזי בהצלחתו של קידום אך גם פה אפשר לראות שינויים כמו השפעתם לרעה של קישורים מרובים מאותם דומיינים (קישורי פוטר), מתן דגש על מיקומם של הקישורים בדף ויעילותם של הקישורים (האם באמת מקליקים עליהם?).

במעקב אחר אתרי מתחרים אנו מנסים ללמוד בעיקר על מבנה הקטגוריות, ביטויים נבחרים, פרופיל קישורים ופעילות שיווק נוספת הנעשית באתר (מדיה חברתית, קמפיינים ממומנים וכד').

אני מאמין שאחד הגורמים להצלחה של פרוייקטים שביצענו הוא עבודה עקבית ומתונה תוך הוספה מתמדת של מונחים וביצוע שינויים בהתאם לעדכונים של מר ג'.

  גלעד ששון, Nekuda

מעבר להיבטים הטכנולוגיים של אינדוקס האתר ואי חסימת רובוטים היכן שלא נדרש, תוכן וקישורים איכותיים היו ונשארו הגורמים החשובים ביותר. בעקיפין, כפי שציינתי בתשובותיי הקודמות, גורמים התנהגותיים (חווית המשתמש) וביצועי האתר (מהירות האתר, אחסון וכד') תופסים אף הם מקום חשוב מבעבר בדירוג.

ניתוח המתחרים שאנו מבצעים מתייחס בעיקר לניתוח onsite של ביטויי המפתח המקודמים אצל כל מתחרה ומתחרה וניתוח סביבות הקישורים של המתחרים והפוטנציאל להשגת קישורים מהמקורות החשובים שנמצאו וממקורות נוספים.

השאיפה היא לא להשתוות למתחרה אלא להאפיל עליו.

  טל פריהר

במילה אחת: קישורים. וכל תשובה אחרת היא תמימות\היתממות במקרה הטוב או ניסיון למכירת סחורה כלשהיא
במקרה הרע.

לגבי מתחרים, אישית אני לא מקדיש לנושא הזה יותר מידי זמן, ואני חושב שזהו עיסוק מיותר לגמרי. הכי הרבה שאני עושה הוא להעיף מבט זריז על האתרים להתרשם מהאיכות הכללית שלהם, ומבט זריז על הקישורים שלהם כדי לזהות שיטות עבודה ברורות ופשוט כדי שאוכל לקחת אותן צעד אחד קדימה באתר שלי על מנת לצבור יתרון, בהרבה מאוד מקרים אפשר תוך דקות לזהות את התבניתיות בבניית הקישורים שקידמה אתר מסוים.

בנושא מתחרים נראה לי שיותר חשוב לבצע ניטור של מתחרים חשודים מבחינת מעקב מיקומים כדי לזהות בשלב מוקדם שינויים קיצוניים בנישה או מתחרים שעובדים קשה כדי לעקוף אותך.

  מיכל כהן, Web guru

נכון להיום, קישורים נכנסים איכותיים הם הפרמטר החשוב והמשפיע ביותר. תוכן, מבנה ואופטימיזציית onpage משפרים את נראות האתר בגוגל ויכולים להיות מספקים עבור ביטויים לא תחרותיים אבל בשביל להגיע לתוצאות גבוהות בזירות משמעותיות – קישורים נכנסים איכותיים הם הדבר החשוב ביותר. תראו איך האתר של K logic שרד תקופה ארוכה בדף התוצאות הראשון, כשהוא ערום מתוכן אבל עמוס בקישורים. טוב, נכון, גם בותק ומוניטין. אז תראו איך הצליחו לקדם את הדף של ביבי ושל אובמה בעזרת קישורים נכנסים, על ביטויים שלא נמצאו בכלל בדף. והכי נפוץ: תראו איך בעלי אתרים מוכשרים שמבצעים SEO בעצמם בעזרת שיפור האתר, תכנים עשירים ונפלאים ומעט קישורים מאתרי מאמרים – לא מצליחים להגיע לדירוגים ותנועה משמעותית בלי בניית קישורים איכותית.

אני לחלוטין לא מזלזלת בכל הפרמטרים האחרים ובפרט לא בחוויית משתמש והתנהגות גולשים שהולכת ותופסת מקום נכבד יותר, אבל הפרמטר המהותי ביותר, נכון להיום, הוא קישורים.

מי שאומר שהצליח לקדם אתר בלי קישורים איכותיים, כנראה קידם אותו על ביטויים שאין בהם חיפושים או אין בהם כסף.

גם כשאני בוחנת את המתחרים, אני בוחנת קודם כל את איכות הקישורים הנכנסים אליהם. אני אוהבת להשתמש ב Open site explorer של SeoMoz שנותן תמונה מקיפה על המדדים המעניינים של כל קישור (סמכותיות, אמינות וכו').

  שוקי גלילי

קודם כל, נדמה לי שחשוב להזכיר שאין דרך אחת להגיע למקום הראשון – זה היה נכון תמיד ונכון עוד יותר היום, בין השאר כי הניסיון הראה לגוגל ולכולנו שאין דרך אחת שבה אתרים משמעותיים נוצרים, מתפתחים ומתפרסמים. בכל אופן, יש כמה עקרונות מנחים שטוב לשמור עליהם.

לינקים נכנסים הם עדיין הגורם שהכי משפיע על הקידום, אבל האיכות והטבעיות של פרופיל הלינקים הולכת והופכת קריטית יותר. לינק שלא מקליקים עליו או שניכר שהתנועה שהוא שולח ירודה, בפירוש שווה פחות, ואם זה הסוג היחיד של לינקים שיש לך אז רוב הסיכויים שזה לא יעבוד.

בראייה רחבה יותר, משקל הלינקים הנכנסים נמצא בעצם בירידה עקבית ומתמשכת לאורך כל ההיסטוריה של האלגוריתם.

בשנתיים האחרונות, במיוחד, ראינו עלייה תלולה בחשיבות של גורמי onsite שונים, בראש ובראשונה האיכויות הטכניות של אתר – תקינות, תקניות, ביצועים וכו' – אבל גם כאלו שקשורים לתוכן ולחווית הגלישה כפי שהיא משתקפת בפרמטרים שונים. זו מגמה שרק תתחזק.

טריות התוכן, הייתה ונותרה גורם חשוב, והיא משפיעה על כל מה שמסביב. קצב הפרסום של תכנים חדשים משפיע על נפח התנועה ממדיה חברתית, RSS, מנויי דואר וכו'. וכמובן, כשגולשי האתר מתרגלים לכך ש"תמיד יש משהו חדש", תכיפות הביקורים החוזרים עולה.

לגבי השאלה השנייה – אי אפשר באמת לדעת מה הביא מתחרה לדירוג גבוה, אלא רק לשער. לא מזיק לנתח את פרופיל הקישורים שלו, להבין את ארכיטקטורת האתר ואת המאפיינים הטכניים שלו, להכיר את היסטוריית הדומיין ולקרוא את התוכן, וכו'. בכל אופן, גם לא כדאי להפריז בציפיות ממחקר כזה.

במקום לשבור את הראש איזה לינק מיוחד המתחרה קיבל, או איזו פרצה באלגוריתם הוא גילה, עדיף להשקיע את האנרגיות בלעשות אתר הרבה יותר טוב משלו. במקום לחפש את היתרונות של המתחרה ולנסות לחקות אותם, עדיף לזהות את התחומים בהם הוא חלש ולנסות להצטיין בהם.

  איתי לויתן, Seperia

• נתונים המעידים על דפוסי הגלישה– כולל אחוז ההקלקה (CTR) על התוצאה האורגנית, מספר עמודים נצפים באתר, זמן שהיה באתר, האם היוזרים עושים share, Like וכדומה, וכן יחס ההמרה. למעשה, אנו רואים המשך ההתכנסות של תחום ה SEO עם תחומי ה Analytics ו- Social

• התפתחות טבעית ולא חריגה של הלינקים הפונים לאתר, ותק הלינקים ותמהיל הלינקים הכולל

• תדירות עדכון התכנים באתר – גורם שמשקלו עלה

• זמן טעינת העמודים – גורם אמנם לא עיקרי, אך משקלו עלה ב SEO

• לגורמים ה"רגילים" – שם הדומיין, ותק האתר, רמת ה keyword targeting, תכנים, עיצוב נוח, קריאות התוכן
ועוד – אלו עדיין מאד רלוונטיים ומשפיעים. אך משקלם כיום הוא יחסית יותר נמוך עם עליית המשקל של גורמי דפוסי ההתנהגות וה-social.

  שני סלמה, iLevel

כפי שאנחנו יודעים, 60% מהחיפושים בגוגל על בסיס יומי הם חדשים. כמו כן, חוק הלונגטייל אומר לנו שהזנב כמסה יהיה הרבה יותר משמעותי מהראש. מהסיבות הללו (בגלל זה הם באופן תמידי מנסים להשמיד את הלונגטייל –ר.ע. Google Instant), לגוגל אין מספיק סטטיסטיקות על המונחים הללו.

מה שאומר שהדבר היחיד שקובע שם, זה הקישורים הנכנסים. גם לתוכן יש קצת משמעות, אבל מעבר לזה הכל תהליך של בניית קישורים בצורה נכונה.