לפני מספר שבועות פניתי לחברות קידום האתרים הטובות ביותר בישראל לביצוע "ראיון משותף" על קידום אתרים במנועי החיפוש. בשל עבודת העיצוב החדש של אתר נטוורקינג התעכבה מעט עליית הפרויקט לרשת אך התוצאה הסופית בהחלט שווה את ההמתנה.
אז מה אתם עומדים לקבל ? את טובי המומחים בארץ החושפים חלק מהסודות,
תהליכי עבודה ואת הדעות האישיות בנושאים מגוונים. אם אתם עדיין לא מכירים את השמות בהמשך עשו לעצמכם טובה היכנסו לאתרים שלהם וחפשו חומרים נוספים שהם פרסמו ברשת, אתם לא תצטערו.
המשתתפים בפרויקט זה הם:
איתי לויתן ממקימי ובעלי חברת איזינט, שיווק במנועי חיפוש
ישי שמש מבעלי חברת K logic, שיווק באינטרנט
אורן שץ ממקדמי האתרים הוותיקים והבעלים של SEOIsrael, קידום אתרים מקצועי
אופיר כהן הבעלים של חברת קומפיוקול, שיווק בינלאומי באינטרנט
עומר שובל (אני) הבעלים של נטוורקינג, מדריך קידום אתרים
ועוד קצת לפני שמתחילים, חשוב לציין שאף אחד מהמרואיינים לא ראה את התשובות של האחרים לפני שהוא ענה על השאלות שבהמשך ולא נעשה מקצה שיפורים בשום שלב !
למעשה את הפרויקט המלא כולם רואים לראשונה ביחד איתכם ובמידה ויהיו "השלמות", דיונים או הבהרות בבלוגים, פורומים או באתרים של מי מהנוגעים בדבר הקישורים הרלוונטיים יתווספו כאן.
ועכשיו אפשר להתחיל, קריאה מהנה:
איך הגעת לקידום אתרים ? כיצד תמליץ למישהו המעוניין להיכנס היום לתחום להתחיל ?
איתי (איזינט) – איך אמליץ? לא אמליץ כי הוא (או היא) מכיר את עצמו טוב יותר ממני… וכנראה ימצא את דרכו להיכנס לתחום. מה שכן – הייתי מציע את הטיפים הבאים. מאחר ויש הבדל אדיר בין:
- קידום אתרים תיאורטי לבין קידום מעשי
- קידום אתר בעברית מול קידום אתר באנגלית
- קידום אתר באופן פרטי לבין מתן שירות קידום אתרים ללקוח
הייתי ממליץ, בהתאם:
- לקפוץ למים! להתחיל פעולות בשטח, לא להיתקע יותר מדי בפורומים ובכתבות כי זהו תהליך אינסופי. ניהול זמן הוא מרכיב חיוני להצלחה של כל מקדם!
- לשאוף לקדם קודם אתר בעברית, זה פחות קשה. כמובן, בהתאם למטרות\שאיפות של המתחיל. למשל, אם אתה שואף לקדם אתר פרטי באנגלית – להתחיל עם זה.
- להבין שההבדל בין קידום פרטי לבין מתן שירות גדול יותר ממה שכנראה חושבים בהתחלה. אם לא מעניין אתכם מתן שירותים – אל תבזבזו על זה זמן והתחילו בקידום (טיפ א' – לקפוץ למים!). אחרת, חפשו לחוות את ההיבט השירותי של הקידום, בתור לקוח, יועץ ללקוח או בתור עובד בחברת שירותים שהכי מתאימה לאישיות שלכם.
עומר (נטוורקינג) – לפני מספר שנים, כשעוד הייתי טירון בתחום האינטרנט, חשבתי על רעיון עסקי, הקמתי אתר ורשמתי אותו לכל מנועי החיפוש. לאחר זמן קצר הבנתי שאני האדם היחיד שגולש באתר שלי והתחלתי לחפש דרכים להביא אליו גולשים נוספים. חקרתי באינטרנט ומצאתי בחו"ל תחום "חדש" שנקרא קידום אתרים ומאז אני במקצוע. כאשר אני נכנסתי לתחום השוק היה בחיתוליו והאפשרויות ללימוד היו מוגבלות. היום קיימים שלל אתרים, פורומים ובלוגים המציעים אינפורמציה, קורסים מקצועיים וחברות העוסקות בקידום.
לטעמי הדרך הטובה ביותר היא לקרוא כמה שיותר חומרים בנושא ולקחת פרויקט לקידום אבל כל אחד צריך לחשוב מה מתאים לו יותר. יש אנשים שיכולים ללמוד לבד, אחרים צריכים מסגרת לימודית או הכוונה מקצועית.
ישי (K logic) – תמיד נמשכתי לתחום המחשבים והאינטרנט. אני מאמין שהמניע העיקרי שלי להתמקדות דווקא בתחום הקידום היה בעיקר סקרנות ורצון לפצח את האלגוריתם שמאחורי מנועי החיפוש. אחרי הכל, זה הרבה יותר מאתגר לפצח אלגוריתם מסתם ללמוד עוד שפת תכנות.
למי שעושה את צעדיו הראשונים הייתי ממליץ לנסות ולהשתלב באחת החברות הפועלות בתחום כדוגמת K.
אורן (seoisrael) – במהלך מספר שנים בהן עבדתי בארצות הברית יצא לי לעבוד כלקוח מול חברות קידום אתרים כאשר התחום היה רק בחיתוליו. כאשר חזרתי לארץ, הקמתי מספר אתרים פרטיים, אותם רציתי לקדם. על אתרים אלו צברתי ניסיון רב, ולאחר שהגעתי לרמת מומחיות גבוהה בתחום, החלטתי להתחיל להציע את שירותיי כמקדם אתרים, מאחר והתחרות בתחום הייתה באותה התקופה קטנה מאד.
המלצתי העיקרית למי שמעוניין להתחיל כיום בתחום היא לא לדלג שלבים בתהליך הלמידה. מקריאת חומר בלבד קשה לצבור ניסיון אמיתי בתחום, וניסיון זה הינו ללא תחליף. לפיכך כדאי להתחיל באחד משני נתיבים: להקים מספר אתרים פרטיים גדול כמה שניתן ולצבור עליהם ניסיון במהלך תקופה ארוכה, או למצוא חברת קידום אתרים ולהתחיל לצבור ניסיון בעבודה באותה החברה.
אופיר (קומפיוקול) – בשנת 1998, האינטרנט החל "לחלחל" כמשהו חדש עם פוטנציאל מסחרי, וכך גם הכנות קדחתניות לחגיגות המילניום, החלו להירקם. במסגרת עבודה על אתר אינטרנט ששילב את שני אלה, נחשפתי לנישה המעניינת של שיווק אינטרנטי, ומנועי חיפוש בפרט. גוגל עוד לא הומצא, אלטה-ויסטה שלט בשוק והדבר שהכי אפיין את השוק שכמעט כל ביטוי חיפוש הביא לתוצאות שכללו בעיקר אתרי סקס.
זיהיתי את הפוטנציאל, והתחלתי ללמוד, לקרוא, להתנסות – ועם השנים פיתחנו בצוות קומפיוקול שיטת עבודה ייחודית שמאפשרת להתמודד עם רוב הבעיות בהן אנחנו נתקלים, ומאפשרת גם להתמודד בצורה טובה עם שינויים כגון שינויי אלגוריתם, מגמות התנהגות משתמשים וכיוב'.
למתחילים אני ממליץ קודם כל לקרוא בלי סוף, רצוי להתחיל עם SEOBOOK של אהרון וול, להסתובב בפורומים ובבלוגים החשובים, לשחק טיפ טיפה לבד ואח"כ לנסות להשתלב כסטאז'רים בחברות המובילות.
אבל הדבר החשוב ביותר בתחום הזה זה להיות "חדים" וזה אומר לחיות את התחום, לנשום אותו מרגע שקמים עד השנייה שעוצמים עיניים – להיות סקרנים, ספקנים, מקצוענים, חרוצים, צנועים ובשום אופן לא לחפש קיצורי דרך או פתרונות קסמים.
נשמעות הרבה טענות כנגד שימוש בתוכנות לקידום אתרים ואוטומציה, האם אתה מסכים עם הגישה שהשימוש בכלים אלו פסול ?
איתי (איזינט) – לדעתי, אין לפסול באופן גורף שימוש בתוכנות לקידום אתרים ואוטומציה,
כל עוד התוצר הסופי הגיוני, אתי ובעל ערך אמיתי. מצד שני, אין לבסס את כל תהליך הקידום על אוטומציה.
עומר (נטוורקינג) – אני אישית חושב שאין קיצורי דרך ומאמין בעבודה ידנית מרובה. מצד שני תהליכים שאינם דורשים מעורבות אנושית יהיה מיותר לעשותם ידנית. לדוגמא, כלי המייצר דו"ח מיקומים למילות המפתח שלך במנועי החיפוש יעיל הרבה יותר מחיפוש ידני.
גם כלים המאפשרים לך לייצר בסיס נתונים של שותפים פוטנציאליים יהיו מצוינים במידה ולא תפסח על בחינת האתר (של השותף המיועד) ואת ניסוח הפניה ויצירת הקשר תעשה באופן אישי. בדוגמא האחרונה אין ספק שלא אצליח לייצר מאות פניות להחלפות קישורים אבל התמקדות בשותפים אסטרטגיים ומספר קישורים טובים שווה הרבה יותר ומניסיוני אחוז ההמרה יהיה גבוה יותר מאשר פניה עם תבנית של מייל אוטומטי.
דבר נוסף שיש להתחשב בו הוא עד כמה נגיש הכלי לאחרים – במידה ותוכנה המצויה בידיכם משמשת רבים בתחום שלכם יעילותה פוחתת.
ישי (K logic) – אני חושב שמדובר בהכללה גסה מאוד. קיימים בשוק הרבה מאוד כלים, חלקם נגישים לכלל הציבור וחלקם בבעלות פרטית של חברות שעוסקות בתחום. כלים אלו מסייעים בלא מעט מטרות, החל מאיסוף נתונים סטטיסטיים, דרך מדידה של רמת התחרותיות וכלה באוטומיזציה של תהליכים שונים.
אומנם, נתקלתי בכמה כלים ששימוש בהם עשוי לגרום נזק לאתר, אולם מפה ועד להשליך על כל הכלים באשר הם הדרך ארוכה. בסופו של יום, מקדם אתרים מקצועי ובעל ניסיון ידע באילו כלים הוא יכול לעשות שימש ומאלו רצוי להימנע.
אורן (seoisrael) – כמו בכל דבר, הכל שאלה של מידה. אם מקדם אתרים מסתמך על תוכנות אלו בתור שיטת העבודה העיקרית שלו, אז ודאי שהתוכנות אינן טובות. הן רק גורמות לו לשים את מירב תשומת הלב על הקידום הטכני-טקטי, תוך התעלמות מן הפן האסטרטגי של הקידום.
מי שמתייחס אל תוכנות הקידום רק בתור כלים להאיץ תהליכים הדורשים זמן עבודה רב, אז ודאי שתוכנות אלו ראויות לשימוש ואינן פסולות. הפסול אינו בכלי, אלא בצורת השימוש בו.
אופיר (קומפיוקול) – השימוש כשלעצמו אינו פסול כלל ועיקר. השאלה היא מהי
מטרת השימוש ומה מצפים מהכלי. אוטומציה זה דבר חיובי באופן כללי, כך גם השימוש בתוכנות – למשל כלי ניטור ובקרה.
הבעיה מתחילה כאשר משתמשים בכלים ומצפים לפתרונות פלא ו/או דרך כך רומסים את כלל האתיקה של האינטרנט ואת ההנחיות של האתרים. שימוש בכלי על מנת לדחוף אינסוף תגובות לפורומים ובלוגים הוא פסול – אבל הוא לא פסול בגלל שזה כלי, אלא פסול בשל אופי הפעולה. גם פעולה ידנית של דחיפת תגובות הנה פסולה. עם זאת, ניטור מיקומים במנוע החיפוש, אם עומד בתנאים שמגדיר המנוע אינו פסול.
השאלה שצריך כל מקדם לשאול את עצמו היא פשוטה (וזה לא רק לגבי אוטומציה, אלא לגבי כל פעולת קידום באשר היא) "האם מה שאני עושה כרגע תורם למשתמשים או לחלקם? האם אני מפריע למשתמשים או לחלקם? האם אני מבצע פעולה שעיקרה מופנה למנוע או גם למשתמשים? אם התשובה לשאלה אינה חד משמעית לטובת המשתמשים אזי הפעולה
טעונה בדיקה נוספת.
לאור הפוסטים האחרונים של מאט קאטס בבלוג שלו (paid links, hidden links, by the way) האם קניית קישורים היא עדיין לגיטימית ? במידה וכן מהם הקריטריונים שתציב היום לקניית קישור ? האם לדעתך יש קישורים שיכולים להזיק לך ?
איתי (איזינט) – עדיין מוקדם לקבוע האם קניית הקישורים עדיין לגיטימית פשוט כי לא ברור מה גוגל מתכננת לעשות לגבי נושאים אלו. מאט עצמו מציין ש: "we’re looking to collect data for a new approach or
two that we’re exploring" כמו כן, לא ברור האם יוזמתו של מאט תאושר בסוף בגוגל. לכן, עדיין מוקדם להגיב.
לגבי הקריטריונים שאמליץ עליהם בשלב זה: הגישה הבטוחה – לרכוש קישורים כאשר קיימת עדות מובהקת לכך שהם בתשלום על ידי חשיפה\גילוי עבור בני אדם (human-readable disclosure ) וחשיפה\גילוי עבור מכונות (machine-readable
disclosure), כפי שמציין מאט כאן. שוב אני מציין, אם אתה לא עושה זאת היום, אתה עדיין בסדר כי גוגל רק בוחנת את מעשיה כעת ועדיין לא פועלת.
לדעתי, חשיפה\גילוי עבור בני אדם (human-readable disclosure) בלבד תהיה מספיקה למשך שנה-שנתיים נוספות, לפחות. אם היא לא הייתה, וגוגל הייתה דורשת גם את החשיפה\גילוי למכונות (machine-readable disclosure) בתקופה
זו, היא הייתה יורה לעצמה ברגל כי הייתה פוגעת בתוצאות החיפוש של עצמה.
למה? פשוט כי יש כיום הרבה מאד אתרי סמכות אתיים ו"רלוונטיים" שרוכשים לינקים ועדיין אינם מספקים החשיפה\גילוי למכונות. אם וכאשר תיווצר מסה קריטית של אתרים אשר מיישמים את מתן החשיפה\גילוי עבור מכונות, רק אז יש בסיס לעדכון אמיתי של האלגוריתם.
עומר (נטוורקינג) – למרות הפרסומים של מאט קאטס בבלוג שלו ועמדתו האישית בנושא (לפני 3 חודשים פגשתי את מאט בלונדון ושוחחנו בדיוק על הנושא הזה) לדעתי קניית קישורים היא עדיין לגיטימית כל עוד היא
נעשית "מתחת לרדאר".
כאשר אני מוצא אתר המקשר לאתר אחר ובבחינה קצרה אהיה מסוגל לומר שמדובר בקישור בתשלום ולא בקישור אמיתי עשויה להיות בעיה (גם אם לא היום אז בעתיד כתוצאה משיפור האלגוריתם של מנוע החיפוש) לאתר הנהנה מהקישור.
אם אתם רוצים לעבור את הפילטרים של מנועי החיפוש רצוי שתשקיעו זמן ומאמץ להפוך את קניית הקישורים שלכם כך שלפחות על פני השטח תיראה טבעית ולא תוצר של מאמצי שיווק.
לחילופין ניתן להציג את קניית הקישורים לאתר בדיוק ככזו – פרסום לצורכי טראפיק לאתר שלכם ע"י קישורים שאינם תורמים ל- SEO (שאינם קישורים ישירים או קישורים עם תגי nofollow) בשילוב עם מספר קישורים שכן תורמים ל- SEO
ולדירוג שלכם במנועי החיפוש.
אם תבחרו באופציה של קניית קישורים המלצתי היא שלא לפנות לברוקרים או אתרים המציינים מפורשות שהם מוכרים קישורים אלא לפנות למנהלי אתרים בתחום שלכם ולדבר איתם ישירות, ללא מתווכים, על קניית קישור או מתן חסות. כמובן שיש
לאמוד את השווי הכספי של הקישור בהתייחס לתרומה שלו במונחים של העלאת הדירוג במנועי החיפוש.
ישי (K logic) – קניית קישורים היא עדיין לגיטימית. יחד עם זאת יש להבין שקניית קישורים יכולה להתבצע כפעילות משלימה לתהליך בניית הקישורים ולא כמשהו שעומד בפני עצמו. לגבי קישורים מזיקים, אין זה סוד שבניית קישורים שמבוצעת בצורה לא נכונה, יכולה לעיתים לגרום יותר נזק מתועלת.
אורן (seoisrael) – איני רואה פסול ברכישת קישורים, אך יש לבצע רכישה זו תוך תשומת לב למטרת הרכישה. אם מטרת הרכישה היא להשיג תנועת גולשים אמיתית מן האתר ממנו נרכש ה קישור, אז ודאי כי מדובר בצורת שיווק מקובלת ונכונה. אם מטרת הרכישה היא קידום האתר בגוגל בלבד, אז יש צורך להפריד בין רכישת קישורים ממוקדת מאתרים רלוונטיים וסמכותיים לבין רכישת קישורים מאסיבית ללא הבחנה.
דעתי היא כי אין בעיני גוגל רע ברכישת קישורים הגיונית ורלוונטית, אך נפשם קצה ברכישות המאסיביות השמות דגש עם כמות במקום איכות.
אופיר (קומפיוקול) – אם קישור מעמוד א' לעמוד ב' מאפשר למשתמשים להגיע למידע נוסף ואיכותי ברשת אזי הקישור "כשר". זה שהוא משולם או לא, זה עניין מסחרי של בעל האתר ואין לאף גוף זכות להתערב בכך אלא אם יש כאן איזו פגיעה בזכויות או לשון הרע וכיוב'.
מצד שני, אני לא עובד בגוגל, וגם גוגל לא עובד בקומפיוקול (וחבל…), וזכותם לקבוע את האלגוריתם שידרג את האתרים, כל עוד הממשל האמריקאי לא קבע שהם מפירים חוק זה או אחר. הקריטריונים להצבת קישורים הם מורכבים שונים ומשתנים בין מקרה למקרה. ככלל, ננסה לראות קישור עם סט איכויות גבוה ככל האפשר ובמחיר הטוב ביותר האפשרי.
האם אתה חושב שקישורי redirect, JS, ו- no follow תורמים משהו לאתר מבחינת דירוג במנועי חיפוש ? במידה ואין לך אפשרות אחרת האם תוותר על קישור
כזה ?
איתי (איזינט) – כן. אספק דוגמא: משתמש חיפש "ביטוח דירה" והגיע לכתבה ב- Ynet. נניח שיש שם קישור לאתר 555.co.il של ביטוח ישיר מאחד הסוגים (nofollow, js, redirect). למשתמש יש את Google Toolbar עם התקנה רגילה. כלומר, גוגל מבצע מעקב אחריו. המשתמש מקליק על הקישור ומגיע לאתר ביטוח ישיר, ונשאר שם. זה תורם לדירוגים העתידיים של האתר.
זו "הוכחה" אחת וישנם הוכחות נוספות שלא קשורות ב- Toolbar. אגב, הטענה כי "מה אם למשתמש אין Toolbar?" אינה טענה. למספיק כן יש, ולכן עדיין יש ערך בלינק.
עומר (נטוורקינג) – לעיתים קישור לא ישיר לאתר שלך עשוי לתרום להציג "כוונה" מסוימת (כפי שציינתי בתשובתי לשאלה הקודמת) ובאופן זה הוא ייטיב עימי גם אם לא במונחי העלאת הדירוג. לטעמי אין סיבה לוותר על קישור אם הוא נכון עבור הגולשים באתר גם עם מדובר באחד מהסוגים שצוינו.
כל אחד מסוגי הקישורים הללו יכול לתרום גם ל- SEO בשימוש נכון:
- קישורי redirect ע"י הפניה 301 ייתנו את תרומתם לדף הסופי שאליו מגיע הגולש במלוא מובן המילה (PR ודירוג בתוצאות החיפוש). אם אני מפעיל תוכנית שותפים כלומר נותן URL ספציפי לצורכי מעקב אני עדיין יכול לקדם כתובת URL סטאטית אחת אצלי באתר.לדוגמא לחצו על קישור האפיליאייט המצורף לתוכנית השותפים של אהרון וול וראו לאיזה כתובת אתם מגיעים:https://www.seobook.com/rf/idevaffiliate.php?id=306עכשיו בדקו את כמות הקישורים הנכנסים לדף שאליו הגעתם באמצעות סרגל הכלים של גוגל או יאהו – קישורים אלה הושגו בהפניה 301.
- קישורי Java Script למרות השמועות שהם אינם נראים ע"י מנועי החיפוש בהחלט יכולים להיקרא על ידם. אומנם ברוב המקרים המנועים לא "יטרחו" לקרוא קישורי JS אבל לא כך הוא הדבר במקרים של אתרי אוטוריטה. בקיצור אם אוניברסיטת ת"א מתעקשת לתת לכם קישור JS מדף הבית שלה, לכו על זה.
- לגבי קישורי nofollow מעולם לא נאמר בשום מקום שהם לא תורמים לאתר המקבל אותם. מה שגוגל אמרה מפורשות זה שלא תהיה העברת PR בקישור שכזה.
ראיתי מספר מיקרים בהם קישורי nofollow עם anchor למונחי "זנב ארוך" תרמו לדירוגים בתוצאות החיפוש עבור אותו המונח. בנוסף לא כל מנועי החיפוש יתייחסו כמו גוגל לתג ה- nofollow כך שעדיין יכולה להיות תרומה אמיתית במנועים האחרים.
ישי (K logic) – תלוי מאוד בסוג הקישור. כך למשל כאשר מדברים על קישורי redirect יש להפריד בין קישורים העושים שימוש בהפניית 301 לקישורים העושים שימוש בהפניית 302. ככלל, ניתן לפעמים להפיק תועלת גם מקישורים לא ישירים אולם הדבר מחייב משנה זהירות.
אורן (seoisrael) – דעתי היא כי קישורים אלו, כאשר נעשה בהם שימוש נכון, יכול לסייע בקידום האתר, במיוחד אם משתמשים בהם בצורה בה הם אמורים להיות מנוצלים. לדוגמא, קישורי no follow נועדו לאפשר לבעל אתר לתת לגולשיו למקם קישורים (למשל, בהודעות בפורומים) מבלי להסתכן בכך שגולשים ישימו אצלו בפורום קישורים אל שכונות רעות, קישורים העלולים לפגוע
באתר.
מצד שני, יש לשים לב כי שימוש לרעה או שימוש שלא מתוך ידע בשיטות קישור אלו יכול בהחלט גם לפגוע בקידום האתר.
אופיר (קומפיוקול) – יש עדויות שונות ומשונות לגבי ההשפעה של סוגי קישורים שונים. ככלל, אני מאמין שיש לעבוד לטובת המשתמשים כעיקרון מנחה, ומה שעובד שם, בדרך כלל יעבוד גם מול מנועי החיפוש.
מה תעדיף קישורי Run Of Site או קישור בודד ?
איתי (איזינט) – תלוי. היום – לרוב, Run of Site.
עומר (נטוורקינג) – כעיקרון אני נוהג לגוון בסוגי הקישורים בהם אני משתמש על מנת ליצור אפקט של "גידול טבעי" לאתר שלי
ולקישורים הנכנסים אליו. הגיוון מתבטא בשילוב בין:
- קישורים בודדים ו- Run of Site,
- קישורים אל דף הבית ואל דפים פנימיים באתר,
- טקסט באנרים וקישורים רגילים.
במידת האפשר אנסה לשלוט גם במיקום ממנו יוצאים הקישורים (קבלת קישור מדף הבית או מדף פנימי) והמיקומים בדף עצמו (מה- footer, מתפריטים, מתוך התוכן וכד'). ככלל אצבע קישורי Run of Site אעדיף בד"כ לקבל מאתרים בתחום של
האתר שאני מקדם או מאתרי אוטוריטה עם TrustRank גבוה.
ישי (K logic) – התשובה לשאלה זו מושפעת במספר פרמטרים כגון כמות הקישורים הפנימיים, כמות הקישורים החיצוניים, התחום בו עוסק האתר, שפת האתר, התנועה שמקבל האתר וכו'. יחד עם זאת, אם אני משווה את המצב
כיום ללפני 3 שנים, הרי שיש הרבה יותר מקרים בהם דווקא קישור בודד עשוי להביא יותר תועלת.
אורן (seoisrael) – תשובתי היא גם וגם. אני מאמין בוורסטיליות קישורים, כך שגם לקישורי site-wide וגם לקישורים בודדים יש מקום במשוואת הקישורים אותה אני מנסה ליצור עבור לקוחותי.
אופיר (קומפיוקול) – אני בדרך כלל אעדיף תמהיל שיכלול גם קישורים בודדים וגם קישורים לרוחב אתר. ישנן גם אפשרויות נוספות כגון קישור לרוחב אתר, אבל בכמה ורסיות שונות של טקסטים ועמודי יעד משתנים.
מהם לדעתך 3 הגורמים המוערכים יתר על המידה בקרב מנהלי האתרים כאשר הם פונים לבקש קישור לאתר שלהם ? מהם שלושת הגורמים המפוספסים ביותר על ידם ?
איתי (איזינט) – מוערכים מדי – PageRank.
מפוספסים יותר – נושא (topic) העמוד ונושא האתר.
עומר (נטוורקינג) – מוערכים יתר על המידה: מדדי PageRank ו- Alexa, קבלת קישור מדף הבית (ולא מדפים פנימיים שעשויים להיות רלוונטיים יותר).
מפוספסים: מדד TrustRank, הרלוונטיות לתוכן האתר שלך והמיקומים שהשיג האתר המקשר עבור מונחים תחרותיים בתחומך, חשיבות קידום ווב 2.0 – בלוגים, תכני וידאו ועוד.
ישי (K logic) – הגורם שזכה להערכת יתר גבוהה במיוחד הוא ה-PR, והגורם ממנו נוטים להתעלם הוא ה-TrustRank של האתר.
אורן (seoisrael) – הגורם הראשון אליו אני אתייחס הוא נושא הקישורים ההדדיים, שמקדמי אתרים רבים נמנעים מהם כיום. הנושא השני הוא כמובן נושא ה-pagerank של הדף בו נמצא הקישור. הגורם השלישי הוא כמות הקישורים על חשבון איכותם.
מן הנושאים להם נותנים חשיבות רבה נובעים גם הנושאים המפוספסים: קישורים הדדיים בין אתרים רלוונטיים (אתרים משלימים או באותו התחום), קישורים מאתרים בעלי trust-rank גבוה (ולא pagerank), וקישורים ממיקומים איכותיים על חשבון הכמות.
אופיר (קומפיוקול) – אני מאמין שציון אלקסה של האתר המקשר חשוב, אך במידה פחותה ממה שמייחסים לו. עם זאת מה שבד"כ לא בודקים, זה לא רק מהו הפייג' ראנק וכמה קישורים יש לעמוד המקשר, אלא מי מקשר אליו (זהו בעצם היסוד של אלגוריתם פייג' ראנק).
בתחומים בהם אין אפשרות כמעט להשיג קישורים באיזה טקטיקות תנקוט על מנת לקדם אתר ?, דוגמאות ספציפיות יתקבלו בברכה.
איתי (איזינט) – אנקוט באסטרטגיית מיקוד מילים ריאלית ומתפתחת, בעיבוי התכנים, שיפור ארכיטקטורת המידע, עיבוי לינקים פנימיים, ועוד. דוגמא: אתר איזינט easynet.co.il (נו, תנו לי קצת לעשות גם קצת פרסום עצמי : – ).
עומר (נטוורקינג) – אני חושב שאין כמעט אתרים שלא ניתן יהיה להשיג עבורם קישורים, אפילו אם מדובר בעסקים המשתייכים לנושא משעמם במיוחד או לחילופין לתחום תחרותי ביותר. אביא שתי דוגמאות:
פעמים רבות נשאלתי לגבי פורומים טובים בעברית לקידום אתרים (למרות שבקטגוריית אתרים מומלצים אני ממליץ על הטובים בעיניי). מעולם לא הייתה לי כוונה להקים פורום בנטוורקינג כך שהאופציה היחידה שנותרה בפניי היא פורום חיצוני.
התנאי היחידי שהצבתי לעצמי הוא לא לקשר לפורום המזוהה עם חברה מסחרית. חיפשתי ומצאתי פורום איכותי המתאים לפרופיל המבוקש, פניתי לבעלים והצעתי לו שיתוף פעולה אסטרטגי. בתמורה להוספת הפורום כחלק מסרגל הניווט של נטוורקינג קיבלנו קישור תחת שותפים עסקיים בדפי הפורום עצמו..
זאת דוגמא לתחום תחרותי ביותר שבו שיתוף פעולה אמיתי יכול להיטיב עם כולם: הגולשים באתר המופנים לפורום, הפורום עצמו שמקבל תנועה איכותית ואתר נטוורקינג שמקבל קרדיט.
לפני זמן קצר נתקלתי במקרה של עו"ד שיש לו אתר אבל מבחינה חוקית אסור לו לשים קישורים באתרים אחרים. במקרה זה ניתן לפנות למספר כיוונים:
- לבדוק מהם קהלי היעד של האתר, מהם הצרכים שלהם ולייצר תוכן איכותי עבורם. יצירת תכנים עבור אוכלוסיות היעד שלך היא התנהלות טובה ללא קשר ל- SEO ופעמים רבות היא משתלמת גם בקישורים מכתבות ואתרים בתחום המפנים אליך כמקור למידע נוסף.
- יצירת בלוג מקצועי (או אולי דווקא בלוג אישי המביא זוויות ראיה חדשות לנושא משעמם), עבור לקוחות פוטנציאלים/ קולגות, בו הוא כותב על תחום ההתמחות שלו. את הבלוג ניתן להוסיף לאינדקסים רלוונטיים ולקשר אותו לבלוגרים אחרים מאותו התחום או מתחומים משיקים.
- למגזרים מסוימים בעיקר בתעשיות "משעממות" יש ארגונים שתומכים בהם או גופים ממשלתיים המפקחים עליהם – קבלת קישור מאתרים אלו תהא לגיטימית אפילו.
במקרה הזה.
בעידן ה- web 2.0 עומדות בפנינו אפשרויות נוספות רבות של קידום אתר באמצעות הכוח של רשתות חברתיות, קהילות, תכני וידאו דוגמת גוגל וידאו, YouTube ועוד.
ישי (K logic) – ראשית, לא קיים תחום בו לא ניתן להשיג קישורים. קיימים אומנם תחומים בהם יותר קשה להשיג קישורים טובים, אולם קושי זה יהיה נכון גם עבור האתרים המתחרים באותו תחום. באופן טבעי, באתרים שכאלו יושם יותר דגש על פעולות InPage שונות, כמו גם על דרכים יותר יצירתיות להשגת קישורים, לרבות בניית אתרים בנושאים משלימים עבורם יותר קל להשיג קישורים.
אורן (seoisrael) – בסופו של דבר אין כמעט תחומים בהם אין אפשרות להשיג קישורים כלל – הכל שאלה של יכולת ושל השקעה. דבר שני, אני חייב לומר כי אני רואה חשיבות רבה גם לאופטימיזציה של האתר עצמו – אם אי אפשר להשיג קישורים, אז כנראה שמדובר בתחום שאינו תחרותי, כלומר שאופטימיזציה נכונה יכולה לחפות על מיעוט קישורים.
אופיר (קומפיוקול) – אם אתר לא יכול לקבל קישורים, כנראה שהוא לא מספיק מעניין, אחרת היו מקשרים אליו. האינטרנט היא רשת המבוססת על קישורים מאתר לאתר. במצב כזה או שלאתר אין זכות קיום או שמשהו מאד שגוי באסטרטגית הקידום שלו.
מנה 2-3 דרכים להתחיל לקדם אתר בתחום מאוד מאוד תחרותי (מחקר מילים לאתרים בעברית/ אנגלית, שאילתות, כלים, תהליכים).
איתי (איזינט) – אוי, זה ארוך… אדגיש שוב את אסטרטגיית מיקוד מילים ריאלית ומתפתחת. אציין כי יש לא מעט הזדמנויות "זנב ארוך" דרך שפות זרות שונות.
עומר (נטוורקינג) – אוי זה באמת ארוך, מאיפה אני מביא את השאלות האלה ? 😉
כמובן שזה תלוי בתחום של האתר וכל מקרה לגופו אבל הנה מספר רעיונות שעולים לי בראש:
- לדאוג שהאתר אותו אני מקדם יהיה הכי טוב מבחינת ה- onPage בהתאם למגבלות הטכניות, אם קיימות.
- להציג תוכן איכותי ואם אפשר בשילוב עם link baiting, מבורך.
- התמקדות במספר מונחים קשורים, תחרותיים פחות, לפני המעבר למונחים היותר גנריים. דוגמא: באתר RiverofSound המיקוד הראשוני היה הופעות ורק אחר כך כשהאתר תפס מיקומים טובים עברנו למונח מוזיקה.
- בדיקת מיהם האתרים המקשרים למתחרים המובילים שאינם מקשרים לאתר שלי.
- הקפדה על חווית המשתמש וממשק נוח לתפעול (כן לא הכול זה SEO אתרים באינטרנט מיועדים לאנשים שמחפשים ולא למנועי חיפוש).
ישי (K logic) – הדרך הטובה ביותר להתחיל קידום בכל תחום, היא מחקר מילים שכולל מחקר פופולאריות, מחקר תחרותיות ובדיקה של יחס ההמרה הצפוי עבור המונחים השונים.
אורן (seoisrael) – לדעתי לא ניתן להפריד שיטות מסוימות מן הפעולה הכוללת של הקידום, במיוחד בתחומים תחרותיים. החשיבות הגבוהה ביותר בקידום בתחום תחרותי מאד היא ליצור מכלול רחב עד כמה שניתן של כלים ושיטות, תוך ראיה אסטרטגית של מטרות האתר (להבדיל מראיה טקטית של מטרות נקודתיות מקומיות). מי שינסה למצוא דרכים מסוימות לקידום יפספס את התמונה הגדולה.
אופיר (קומפיוקול) –
- קוד נקי ותקני
- היררכיה נכונה של תכנים וקישורים
- תכנים איכותיים וייחודיים
- השגת קישורים ממקורות איכותיים ככל האפשר.
זהו הבסיס והיסוד לקידום כל אתר. במקרים לא תחרותיים זה לעתים יספיק, במקרים של זירה תחרותית זו תהיה רק ההתחלה, אך בלעדיה לא יהיה כל עתיד.
יש הטוענים שבתחומים מסוימים אין סיכוי לקדם ללא שימוש ב- Blackhat seo, מה דעתך ? האם אפשר לקדם אתר עבור מונח דוגמת online casino בכובע לבן בלבד ?
איתי (איזינט) – ברור שאפשר. אם לא, אז לא היו קיימים אתרי White Hat המדורגים גבוה. ויש.
עומר (נטוורקינג) – אומנם תחום ההימורים הוא מהתחרותיים ביותר שיש אבל עדיין ניתן לקדם אותו ב- Whitehat ולהגיע למיקומים גבוהים (אחד המרואיינים שלנו עשה זאת לפני מספר שנים). כמובן שעל מנת להצליח נדרשת יצירתיות ולרוב גם תקציב שמן.
צריך להבין כי קידום Blackhat שונה במהותו מקידום אתרים רגיל והוא מבוסס על גריפת תנועה מאסיבית לעשרות או מאות אתרים לפרק זמן קצר ביותר (לרוב ימים בודדים). המטרה היא לעשות רווח מהתנועה לפני שהדומיינים "נשרפים" ואז עוברים לדומיינים חדשים. למרות שקידום Blackhat בדרך כלל מתמקד במונחי הזנב הארוך ככל שעובר הזמן המשימה הופכת להיות קשה יותר ויותר, לפחות בגוגל.
ישי (K logic) – בכל הקשור לגוגל וברוב המקרים גם ליאהו הרי שהתשובה היא בהחלט כן. אני יכול להעיד על סמך ניסיון כי ניתן לקדם אתר, גם עבור המונחים הכי תחרותיים, תוך שימוש בטכניקות נקיות בלבד. זה מצריך אומנם יותר עבודה, אבל בטווח הארוך ההשקעה משתלמת.
אורן (seoisrael) – דעתי היא כי בתחומים אלו בהחלט ניתן להשתמש בשיטות white hat, אך עלות הקידום מן הסוג הזה גבוהה בצורה משמעותית מקידום בשיטות black hat, ולכן רוב המקדמים הפועלים בתחומים הללו בוחרים להשתמש בשיטות black hat. בתחומים הללו נושא ה-branding חשוב הרבה פחות, ולכן המקדם יכול להרשות לעצמו לקבל עונשים, שבסך הכל יגרמו לו לעבור אל הדומיין הבא.
אופיר (קומפיוקול) – היכולת להשיג תוצאות בתחום כלשהו, תחרותי ככל שיהיה, נבחנת על בסיס מקדם הקושי מול מקדם המשאבים המושקעים על פני מקדם הזמן הנתון לעבודת הקידום. ניתן להשיג הישגים משמעותיים בכל ביטוי חיפוש, בהינתן המשאבים (זמן עבודה וכסף) והזמן המתאים.
איזה שינויים/ תוספות היית עושה באלגוריתם של גוגל אם היית ניתנת לך האפשרות ?
איתי (איזינט) – מעקב אחר הגולשים דרך ה-Toolbar (דבר קיים) עם דגש על בדיקת התוצאות של מנועים נוספים (כגון יאהו) אשר בוחר המשתמש.
עומר (נטוורקינג) – אני הייתי מתייחס לנושאים הבאים:
- קיים קומץ אתרים המקבלים TrustRank גבוה במיוחד המזכה אותם בשליטה מוגזמת בתוצאות החיפוש של שאילתות רבות – וויקיפדיה – או לחילופין הופך את הקישור מהם לאיכותי שלא בצדק – דמוז, שכבר מזמן איבדה את איכותה. היום כמות הקטגוריות ללא עורך והסרבול בהוספת אתר חדש לדמוז דורשים הערכה מחודשת לגביה. בנוסף הערכה מחודשת לאתרים דוגמת וויקיפדיה "ואתרי כוח" נוספים בהחלט תהיה במקום.
- יש המעדיפים לקשר אל אתרים אחרים ע"י שימוש בכתובת ה- URL בטקסט הקישור. לדוגמא קישור אל אתר נטוורקינג יכול להראות כך: www.net-working.co.il , net-working.co.il או רק net-working. פורמט זה מקובל מאוד באתרי חדשות, פורטלים ובלא מעט אתרים פרטיים אך תרומתו לדירוגים במנועי החיפוש קטנה. מאחר ומדובר בקישורים לגיטימיים המלצתי היא להתייחס אל פורמט URL כאל קישור טקסט מעולם התוכן של הפסקה בה הוא ממוקם. ואם כבר עוסקים בקישורים "מבוזבזים" קישורים בהם מופיעים ביטויים חסרי משמעות דוגמת "click here" או המקבילה בעברית "לחצו כאן" הייתי הופך לבעלי משמעות באותו האופן.
ישי (K logic) – אני חושב שבתור התחלה הייתי מתמקד בשני הדברים הבאים:
- שיפור מנגנוני אנטי ספאם.
- שיפור יכולת זיהוי מורפולוגית, בדגש על שפות זרות.
אורן (seoisrael) – השינוי העיקרי שהייתי מבצע הוא הבאה של אלגוריתם החיפוש בעברית לרמת האלגוריתם באנגלית. כיום בעברית ניתן לבצע כמעט כל מה שרוצים לבצע, מבלי להסתכן בעונשים או בפגיעה במיקומי האתר. באנגלית הנושא הרבה יותר מוקפד – ולכן איכות התוצאות גבוהה יותר לטעמי.
אופיר (קומפיוקול) – הייתי משפר את הפילטר להוצאת אתרים משוכפלים ודומיינים ריקים מהאינדקס.
אלו התפתחויות נראה לדעתך ב- 5 השנים הקרובות במנועי החיפוש, בתחום קידום האתרים ובקרב הלקוחות ?
עומר (נטוורקינג) – גוגל תיכנס חזק לתחומי תוכניות שותפים (אפיליאייט) ומגוון
שירותי פרסום באינטרנט כפי שניתן להסיק גם מרכישותיה האחרונות DoubleClick
ו- FeedBurner.
במנועי החיפוש ימשיכו מגמות הפרסונליזציה ולוקאליזציה לצבור תאוצה – תוכלו לקרוא עוד על הנושא במאמר איך ייראה החיפוש באינטרנט בשנים הבאות ? מעבר לכך כל נושא החיפוש הורטיקאלי* לסוגיו השונים – וידאו, חדשות, תמונות, ספרים, לוקאלי וכד' עומד להפוך למרכזי הרבה יותר ולהשתלב גם בין התוצאות "הרגילות" של מנועי החיפוש.
לדוגמא חיפוש עתידי למונח 'הראל סקעת' בגוגל יכול להציג 10 תוצאות שאחת מתוכן תהיה קליפ הוידאו של הסינגל האחרון מתוך YouTube (השייך לגוגל) ותוצאה נוספת תהיה ידיעה שפורסמה לאחרונה על הזמר מתוך Ynet. כלומר שתי תוצאות חיפוש ורטיקאלי (וידאו וחדשות בדוגמא) ורק 8 תוצאות "רגילות".
חברות הקידום יאלצו להציע ללקוחותיהם גם קידום בערוצים הורטיקאליים ולהתמקצע אף יותר עבור החיפושים הרגילים שיהוו רק חלק מתוך תוצאות החיפוש. כעקרון חברות איכותיות של קידום אתרים ייכנסו לתחומים רבים של שיווק באינטרנט, פרסום מקוון והבאת טראפיק שאינו בהכרח רק ממנועי החיפוש.
לגבי הלקוחות גם הם יהפכו למתוחכמים יותר וחלקם אף יכניסו את קידום האתרים המסורתי (כלומר קידום מונחים ספציפיים בתוצאות החיפוש) לתוך העסק שלהם ע"י גיוס אנשי SEO.
* למי שעדיין לא נחשף למונח חיפוש ורטיקאלי (או אנכי) הכוונה היא לחיפוש ממוקד תחום שמביא תוצאות מדויקות יותר לשאילתא שלכם. לדוגמא חיפוש 'חלונות' יכול להביא הרבה תוצאות הקשורות למערכת ההפעלה של מיקרוסופט בחיפוש הרגיל בעוד שבחיפוש ורטיקאלי של בעלי מקצוע הוא יביא זגגים בתוצאות.
ישי (K logic) – מבחינת מנועי החיפוש הרי שאני צופה מספר התפתחויות מעניינות:
- ירידה בחשיבות של ה-InPage וה-OutOfPage ועלייה בחשיבות של הצלע השלישית במשולש – דפוסי גלישה.
- עלייה בתוצאות חיפוש מותאמות אישית (personalized search).
- פתרונות חיפוש מבוססי מיקום (mobile search).
בתחום קידום האתרים, אני צופה כי לאורך זמן לא תהיה זכות קיום לחברות המספקות שירות של קידום אתרים בלבד במתכונתו המצומצמת (קרי, קידום אתר עבור מונחים מסוימים) וכי מי שישרוד וישגשג לאורך זמן יהיו החברות שישכילו להבין כי SEO מהווה רק נדבך אחד מתוך המבנה הכולל. כמו כן אני צופה עלייה משמעותית ברמת ההבנה של הלקוחות ובהתאם לכך גם ברמת הציפיות.
אורן (seoisrael) – כמובן שאחד הנושאים החשובים ביותר בתקופה הקרובה הוא נושא הפרסונליזציה של תוצאות החיפוש.
נושא שני שלדעתי יעבור מהפך הוא הכנסת מודלים של אינטליגנציה מלאכותית לתחום ביקורת האיכות של התוצאות – אך לדעתי במקביל לכך לא תהיה למנועי החיפוש ברירה אלא להחזיר את המימד האנושי לביקורת האיכות שלהם – אם באמצעות social networks כאלה או אחרות או באמצעות פאנלים פנימיים של בקרת איכות שילכו ויגדלו.
אופיר (קומפיוקול) – העתיד נראה מרשים ומעניין למדי.
דבר אחד שבטוח, הוא ש- SEO כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, לא יימשך לעולם. השינוי במדיה האינטרנטית ובעולם התקשורת מסמן לנו עולם של מדיה עשירה יותר ומגוונת יותר. רשתות חברתיות ומולטימדיה הם שני שינויים מהותיים לענף, כאשר כמות משמעותית של תנועה איכותית זורמת לרשתות החברתיות ולאתרי תוכן משתמשים, בנוסף למנועי החיפוש. כמו כן מנועי החיפוש לומדים לאנדקס סאונד, תמונה, וידאו ולדרג אותם. חברות ימציאו טכנולוגיות לפרסום קונטקסטואלי באודיו ווידאו.
הרכישה האחרונה של גוגל את דאבלקליק מרמזת על העתיד של גוגל שהוא פרסום מגוון שכולל טקסט וויז'ואל (באנרים, אודיו, וידאו וטקסט).
תחום קידום האתרים ילך ויתחבר יותר לעולם יחסי הציבור, ישתלב בתפיסת ווב 2.0 (או בעצם ווב 5.0…?) ויהפוך לחלק בלתי נפרד מתמהיל התקשורת השיווקית.