כיצד מודדים הצלחת פרוייקט קידום אתרים ?

האם במציאות של היום קידום אתרים ללא מדידה ויעדים הוא יעיל ? אילו פרמטרים אתה מציע למדוד ועם אילו כלים ?

מדידת הצלחה בקמפיין קידום

עומר שובל, iSEO – נטוורקינג

המדיה האינטרנטית היא מדיה שמאפשרת לך למדוד כמעט הכל ומי שלא מודד את תוצאות העבודה שהוא
מבצע באתר מפספס:

א. את האפשרות לבצע את העבודה שלו באופן מקצועי.
ב. את האפשרות להרוויח יותר כסף ללקוח וכנגזרת מכך לעצמו.

בעבר לקוחות ומקדמים היו אובססיביים לגבי מיקומי האתר בגוגל: האם אני מופיע ראשון עבור X ? יש מקדמים שעדיין "תקועים" שם וכל מה שהם מספקים ללקוח הוא דוח מיקומים חודשי. היום, בעידן שבו התוצאות הופכות לאישיות עבור גולש או מחשב והערך של מיקום בגוגל הופך לרלוונטי פחות, חלק מהמקדמים עברו לספק דוחות חודשיים של כמות הטראפיק שמייצרות מילות המפתח לאתר.

השינוי האחרון של גוגל באנליטיקס מאיים גם על אמינות דוח הטראפיק ממילות מפתח מאחר והוא משפיע היום על כ- 8% אחוזים מהנתונים ומציג אותם תחת שורה אחת עם המילים not provided. לדעתי עידן ה- "do no evil" של מנוע החיפוש הסתיים באופן רשמי עם העלמת אותה אינפורמציה חיונית לבעלי האתרים.
אני מניח שאחוזים גדולים יותר של הנתונים ייכנסו תחת שורת ה- not provided בעתיד הקרוב מאחר וגוגל מעודדת את הגולשים להישאר מחוברים לחשבון גוגל שלהם (גוגל+, Gmail ואחרים). לגבי כל מי שגולש כאשר הוא מחובר לחשבון שלו בגוגל אין לנו אפשרות לראות את המילים שחיפש טרם כניסתו לאתר שלנו. אני לא יודע מהם השיקולים האמיתיים מאחורי הסתרת אינפורמציית השאילתות ששלחו טראפיק לאתר, אבל אין לי ספק שלא מדובר בשיקולי הגנת פרטיות הגולשים (שממילא היו חסויים).

לא רק מצד גוגל אנליטיקס (הכלי המרכזי היום למדידה אצל רובנו) אנחנו צריכים להתמודד עם אתגרים. באיגוד האירופאי נכנס לתוקפו במאי האחרון חוק ה- EU cookie law, שמחייב אתרים להודיע לגולשים ולקבל את הסכמתם לקבל עוגיות. מאחר ורוב תוכנות הסטטיסטיקה (כולל אנליטיקס) משתמשות היום בעוגיות לצורך איסוף הנתונים המשמעות היא שיכולתנו לקבל נתונים על האתרים עשויה להיפגע במידה ואנחנו רוצים לשמור את פעילותינו במסגרת החוק.

מכיוון שהשינוי באנליטיקס משפיע על מעט נתונים יחסית ומאחר וחוק העוגיות (עדיין) לא משפיע על אתרים בארץ (בארץ נכון להיום לא נחקק חוק דומה ואם אין לכם אתר שלקוחותיו הם אירופאים הנושא לא צריך להטריד אתכם), אנחנו יכולים להתעלם כרגע מבעיות אלה.

אז כמו שציינתי מקדמים מסוימים מודדים מיקומים, אחרים מודדים את הטראפיק ויש כאלו שאפילו מודדים המרות (המתקדמים יותר) אבל אותי מעניין למדוד שני סוגי נתונים. הסוג הראשון הם דוחות שיעזרו לי לשפר את האתר המקודם והסוג השני הם דוחות שאני מכנה בהשראת הסרט ג'רי מגוויר SMM (Show Me the Money)

תחת הדוחות לשיפור אתר נכללים בין השאר:

דוחות שאני מבצע עם iSEO

דוחות על זמינות שרתים בחתך של זמן, דוחות על בעיות סריקה בחתך של זמן (דפי 404, שימוש מופרז בהפניות 301 או 302 וכד'), דוח על סטטוס של מפות האתר, דוח על בעיות במבנה ה- URL-ים ושני דוחות שאני לא מבין איך עבדתי בלעדיהם לפני התחלת השימוש במערכת iSEO:

1. דוח יתרון תחרותי – הוא דוח השוואתי בין האתר שאני מקדם לאתרי המתחרים שבו אני יכול לראות מהן נקודות החולשה שלי יחסית למתחרים במגוון רחב של פרמטרים. דוח זה מאפשר לי לרכז את מאמצי הקידום שלי במקומות הנכונים.

2. דוח דפים שאינם מאונדקסים במנועי החיפוש – מאחר ולמערכת iSEO יש רובוט עצמאי, שסורק את כל דפי האתר, אני יכול לקבל דוח המרכז את כל הדפים שאינם מאונדקסים בגוגל ושאר מנועי החיפוש. באמצעות דוח זה אני מאתר הרבה מאוד בעיות שאין לי אפשרות למצוא עם אף כלי אחר.

על מנת להמחיש את חשיבותו של דוח זה אתן מקרה אמיתי של חברה שזהותה תישאר חסויה מטעמים ברורים. פנה אליי לקוח, שהאתר שלו איבד מיקומים באופן גורף עבור כל מילות המפתח, זמן קצר לאחר מעבר ממערכת CMS ישנה למערכת CMS חדשה. לחברת הקידום שטיפלה במעבר לא היו תשובות ברורות והם שייכו את הירידה במיקומים לשינויים שנעשו באתר ולשימוש בהפניות 301 לכתובות החדשות "עד שגוגל יילמד את השינוי".

כאשר הכנסתי את האתר למערכת iSEO מצאתי כמות של אלפי דפים (שהרובוט של iSEO מצליח לסרוק) אשר נעדרים מהאינדקסים של גוגל, בינג ויאהו. ברשימת כתובות ה- URL שמרכז הדוח גיליתי דפים עם כל העסקאות שבוצעו באתר – שם הלקוח וכתובתו, סכום הקנייה והמוצרים שרכש.
שבועיים לאחר תיקון הבאג, שמהווה מלבד בעיית תכנים גם כישלון חמור מבחינת פרטיות הלקוחות, חזר האתר למיקומים גבוהים יותר מאשר היה בהם קודם והטראפיק הוכפל פי 10 ממאות גולשים ליום לאלפים.

דוחות שאני מבצע עם אנליטיקס (GA)

דוחות מהירות טעינת דפים לזיהוי דפים איטיים, דוחות דפי bounce rate או exit עם אחוזים גבוהים של נטישת גולשים לזיהוי דפים בעייתיים, דוח ביטויים של 3 מילים ומעלה שהזרימו טראפיק מגוגל לאתר על מנת לקבל רעיונות לתכנים חדשים עבור האתר ודוחות נוספים.

דוחות שאני מבצע עם כלי מנהלי אתרים של גוגל (GWT)

דוחות טעויות סריקה (דפי 404, דפים חסומים למנועי החיפוש וכד'), בעיות תוכן (תוכן משוכפל, תגים וכד'), סקירת ביצועי אתר (מהירות), CTR של תוצאות ודוחות נוספים.

אני יודע שתשובתי לשאלה זאת היא ארוכה במיוחד אבל לטעמי זהו הנושא החשוב ביותר בראיון זה ועל כן יש מקום להתעמק בו. אז מספר מילים נוספות לפני שאעבור לדוחות ה- Show Me the Money.

כולם יודעים לדבר על טראפיק והמרות אבל הנקודה שהרבה מקדמי אתרים מפספסים הוא ההבנה העמוקה של העסק אותו הם מקדמים. מהן הן מטרות העסק ? לאן הוא רוצה להגיע ? מה מייצר לעסק הכנסה וכמה ?

ברגע שיהיו בידיכם התשובות לשאלות האלה תוכלו להחליט אילו מדדי הצלחה מרכזיים (KPI's) עליכם לקבוע ולמדוד, תוכלו להחליט על יעדים ותוכלו להציג לחברה תוצאות אמיתיות ומהי המשמעות הכספית של עבודת ה- SEO שלכם.

תחת דוחות Show Me the Money נכללים בין השאר:

דוחות שאני מבצע עם iSEO:

קיימים דוחות כדאיות ורווחים רבים במערכת iSEO ולא ניתן כאן לפרט את כולם, קבלו טעימה:

1. דוח פוטנציאל שוק – כמה טראפיק מקבלים המתחרים על המילים שהאתר שלי מדורג עבורם.

2. דוח תוספת טראפיק – כמה גולשים נוספים ייכנסו לאתר שלי אם אגיע עם מילות המפתח שמעניינות אותי לדף הראשון של תוצאות החיפוש בגוגל.

3. דוח חיפוש אוניברסלי – באילו וורטיקלים מלבד חיפוש רגיל (תמונות, וידאו וכד') אני יכול להשיג טראפיק נוסף לאתר.

4. דוחות אורגני לעומת PPC – אילו מילים מתוך קמפיין ה- PPC שלי יכולות להביא לי הצלחה גם בקידום האורגני ולהיפך.

5. דוח KPI's – איך אני מתקדם להשגת מטרות הקמפיין והאם שיפרתי את האתר בכל אחד ממדדי ה- KPI שקבעתי בתחילת הפרויקט.

6. דוח חוזק מותג לעומת חיפושים גנריים – כמה טראפיק ממותג אני מקבל לאתר לעומת כמות הטראפיק ממונחים גנריים.

7. דוח goals ורווחים – מה ה– ROI שלי, כמה רווח עשיתי בחתך לפי ערוצים (SEO ו- PPC) וכמה עלה לי להשיג את הלקוח בכל אחד מהערוצים האלה. דוח זה מאפשר לי לדעת איפה ה- ROI שלי טוב יותר באורגני או בפרסום ממומן על מנת שאדע איפה כדאי לשים תקציב גדול יותר.

דוחות שאני מבצע עם גוגל אנליטיקס (GA):

גם באנליטיקס כמות הדוחות היא אדירה. אני משתמש במערכת בעיקר לסגמנטציה ולדוחות מותאמים אישית:

1. דוח מותאם אישית I – דוח המרכז את הדפים באתר שאליהם הגיעו, כמות מבקרים ייחודיים, כמות צפיות בדף, bounce rate, זמן ממוצע באתר וכמה כסף הרווחתי מזה. הדוח הזה למעשה "מספר" את הסיפור המלא – איך מגיעים אליי ?, כמה מגיעים ?, מה הם עושים באתר ? ומה השורה התחתונה מבחינת רווח ?. הדוח משקף כמה טוב אני עושה SEO ומה התרומה של הקמפיין לעסק – אם אתה מצליח להציג רווח לעסק, תוכל לקבל תקציבים נוספים.

2. דוח כל מקורות התנועה – משקף את כל הפעילות שהעסק עושה: קידום, שותפים, פעילות חברתית, PPC, RSS וכדומה. אפשר עבור כל מקור להוסיף את הרווח שנגזר מאותו ערוץ ובכך לבחון איזה ערוץ מביא לאתר המקודם יותר לקוחות, איזה ערוץ מביא יותר כסף (לא בהכרח יותר לקוחות=יותר כסף) ואילו ערוצים לא עושים את העבודה. אם הערוץ האורגני יראה תוצאות טובות יותר מהערוצים האחרים אז הלקוח שלי יוכל להעריך את עבודת הקידום.

3. דוח מותאם אישית II – דוח שמרכז את כל המיקרו-המרות באתר וערכן הכספי ללקוח. רובנו נוטים למדוד את ההמרה של קניית מוצר או שירות, שנעה בין אחוז אחד לשניים בלבד. אבל מה קורה עם כל שאר המיקרו המרות של הגולשים דוגמת: רישום לניוזלטר, הצטרפות לקהילת האתר, רישום כאפילאייט, תרומה בתכנים, שיתוף וכדומה. לכל אחד מהדברים האלה יש ערך כספי שמשום מה לא מודדים אותו וחבל.

באמצעות דוח זה ניתן להציג ללקוח את הערך הכספי של עבודתך לחברה שהוא כמעט תמיד משמעותי יותר מאשר הרווח ממכירות בלבד.

קיימים דברים נוספים שצריך למדוד דוגמת "תרומה להמרה" או מדידה ושיפור של המרות קיימות באמצעות כלי A/B testing וגם נתונים מתוך Facebook Insights, אבל נשאיר משהו לפעם הבאה 🙂

מיכל כהן, Web guru

הגדרת יעדים, ביצוע מדידות וניתוחים סטטיסטיים הם חלק חשוב בכל פרוייקט SEO.

אבל רגע לפני שאני מתייחסת למדידות החשובות, אזהרה קטנה ממדידת דירוגים אובססיבית ותכופה מידי: למקדמים מתחילים יש נטייה לבדוק מיקומים 3 פעמים ביום. זה מיותר וזה יותר מפריע מאשר מקדם. ממילא לא ניתן לייחס שום שינוי לשום פעולה: גם כי קייםdelay משמעותי בין ביצוע פעולה לבין השפעתה על הדירוג, גם כי בהרבה מקרים יש תופעה של ירידה לצורך עליה ולהיפך (כלומר תגובה מיידית שהיא הפוכה מהתגובה לטווח הארוך), יש ריקודים בתוצאות שאין להם שום קשר לאתר שלכם, וגם כי האובססיה למיקום מסיחה את דעתכם מהמדידות הבאמת חשובות. ברור שמעקב מיקומים חייב להיות, אני רק מזהירה ממעקב אובססיבי שעלול להטעות יותר מאשר להועיל.

לגבי המדידות החשובות, אתייחס למס' סוגים:

1. מדידות יעדים – לכל פרוייקט קידום אתר, יש להגדיר יעדים, שהם נגזרת של מטרות העל של בעל האתר. יעדים של פרוייקט קידום יכולים להיאמד בנפח תנועה כולל לאתר, נפחי תנועה לדפים מסויימים, דירוגים של ביטויים וכו'. את היעדים האלה צריך כמובן לנטר בנקודת ההתחלה ובהמשך – באופן שוטף.

2. מדידת המרות – המרות מכל סוג שהוא מוגדרות כמטרה של כל פרוייקט כמעט. חשוב למדוד המרות כפונקציה של ביטוי הכניסה, מקור התנועה, דף הנחיתה ודף ההמרה. שימו לב שחלק גדול מההמרות אנחנו לא יודעים למדוד: אנחנו לא יודעים למדוד המרות גולשים שהן תוצאה של כניסות מרובות לאתר (למשל גולש שנכנס דרך מקור X וביטוי Y, עזב את האתר ונכנס למחרת דרך מקור Z וביצע רכישה) – המידע שלנו מאד חלקי, כיון שהתנהגות גולשים כזו של המרה לאחר כניסות מרובות היא פופולארית. גם המרה שהיא בעקבות חשיפה לאתר אבל מתרחשת בפועל לא דרך האתר (למשל טלפונית או פיזית) גם היא פופולארית ולא מדידה. אחת הדרכים להתגבר על זה היא להגדיר רמות נוספות של המרות. למשל, מעבר לטופס יצירת קשר יכול להיות המרה. כך גם הורדת גרסאות דמו של תוכנה, הצטרפות לרשימת תפוצה – כל פעולה שמבטאת עליה ברמת הענין והנכונות לרכישה.

3. מדידות יעדי משנה – כל תוכנית קידום צריכה לכלול יעדי משנה, למשל: השגת קישורים סמכותיים, הורדת אחוז הנטישה מדף מסויים, הפחתת כמות דפי 404, הפניות דפים משוכפלים וכו'. אלו היעדים שאנו מניחים שיובילו אותנו ליעדים הסופיים. גם היעדים האלה צריכים להמדד באופן שוטף, גם כחלק מניהול פרוייקט ולוחות זמנים וגם ע"מ לראות את השפעת ההתקדמות על היעדים המרכזיים.

4. מדידת יעדי בעל האתר כפונקציה של השגת יעדי הקידום – חשוב לבחון עד כמה ההתקדמות ביעדי הקידום משפיעה על יעדי בעל האתר, ע"מ לבדוק אם אנחנו פועלים בכיוון הנכון או שעלינו לבצע שינוי ביעדים. לדוגמא: האם התקדמות של ביטוי מסויים העלתה את כמות הפניות? ואם לא, אז למה ואיך משנים את זה?

5. מדידות שאינן קשורות לאתר שלכם – קישורים נכנסים למתחרים, שינויים בטרנדים ובהרגלי חיפוש, מעקב אחרי אזכורי המותג, אזכורי התחום בבלוגספירה וברשת כולה.

כלי המעקב שאני משתמשת בהם הם ברובם הפשוטים והמוכרים – google analytics, google webmasters tool, google alerts. אני עובדת גם עם seomoz pro, עם advanced web ranking ו- advanced link manager. אבל האינפורמציה החשובה ביותר מגיעה במייילים, sms וטלפונים מהלקוחות…

פבל ישראלסקי, AskPavel

אני חושב שבכל תחום מקצועי ובעולם השיווק באינטרנט בפרט, חייבים להגדיר KPI’s. ספציפית במקרה של SEO זה חשוב כדי שנדע עד כמה העבודה שלנו אפקטיבית. אני בהחלט יכול לחשוב על כמה מדדי ביצוע שמשקפים הצלחה, לדוגמא:

Non-brand keywords – מעניין לבדוק כמה ביטויים שלא כוללים את שם האתר\מותג, מביאים טראפיק אורגני לאתר. תחת דוח keywords אפשר להגדיר פילטר עם exclude למילים הרצויות, לדוגמא:

לאחר שנפעיל את הפילטר נוכל לראות את כמות הביטויים שהביאו לנו טראפיק. כאן נרצה לראות גידול חודשי בכמות המילים שאנחנו מדורגים עליהן (לא לשכוח לסמן non-paid).

Organic google traffic – הדוח הכי בסיסי שמשקף לנו את הטראפיק האורגני שהגיע ממנועי החיפוש (להיכנס לגוגל ולסמן non paid). גם כאן נרצה לראות גידול לאורך זמן בכמות המשתמשים.

טראפיק לפי ביטויים באורך מסוים – בדוח keywords אפשר להשתמש בפילטר בביטויים רגולריים (regular expression), ובכך לראות את כמות הטראפיק שהגיעו מביטויים באורך מילה אחת, 2 מילים, 3 וכו'… לשם כך יש להשתמש בביטוי הרגולרי הרצוי ולסמן containing (לדוגמא במקרה של ביטוי באורך מילה אחת יש להשתמש בביטוי הרגולרי – ^\b\w+\b$). המדד הזה מאפשר לנו לראות האם יש גידול ברטראפיק מביטויי זנב ארוך. כמובן שאין קשר בין אורך הביטוי לכך שהוא חלק מזנב ארוך (טעות נפוצה), אך לפעמים כן יש קורלציה בין האורך שלו לכמות החיפושים ולכן זה יכול לתת איזושהי אינדיקציה.

כמובן שיש עוד מדדים כגון: CTR (שאפשר למדוד בדוח Search queries בוובמסטר טולס), באונס רייט, זמן באתר, גידול בטראפיק האורגני על ביטויים מרכזיים בנישה, לויאליות של סוגי גולשים על ביטויים ספציפיים והמדד הכי חשוב – הדירוג על הביטויים המרכזיים 🙂

שני סלמה, iLevel

גם במציאות של היום, וגם במציאות של אתמול וגם במציאות של מחר, היעד היחיד הוא ה-ROI של הלקוח. המטרה שלי, היא להראות ללקוחות שלי שהריטיינר אותו הם משלמים הוא השקעה ולא דמי שירות. אני אעשה הכל, על מנת להביא ללקוחות שלי את התשואה המירבית על השירות. ממש כמו השקעה בבורסה. בתור התחלה אני ממליצה להשתמש ב-Google Website Optimizer ו-Google Analytics.

אביב מנוח, Usearch McCann

זה תלוי כמובן במטרות שעומדות מאחורי הפרויקט. עדין יש מקדמי אתרים רבים שמוכרים "מיקומים" ב-Google ולכן מדידה מעבר למיקום האתר במילות המפתח שנבחרו היא מיותרת.

לדעתי התנהלות כזאת אינה יעילה לטווח הארוך. היו לי לקוחות רבים שהגיעו למקומות מכובדים במהלך העבודה אבל בסופו של דבר אמרו לי שהם לא רואים מזה כלום- לא טלפונים, פניות ובסופו של דבר רווח ולכן הם לא המשיכו עם תהליכי קידום נוספים. כמובן שגורמים אילו אינם תלויים רק במקום אלא בסביבה שלמה של גורמים שקשורים לשיווק באתר, אבל הסכמה על יעדים ומדדים מראש הייתה מונעת חלק גדול מהמקרים האלו.

אני מאמין היום שכל פרויקט שיווק אורגני דורש מדידה ויעדים בדיוק כמו בשיווק הממומן. במידה ומכינים את התשתיות לכך מראש (משפך שיווק באתר), אפשר להגיע לנתונים מדויקים של CPA אורגני ולתאם ציפיות מול הלקוח- התהליך עולה לך סכום מסוים של כסף, ובתמורה אתה מקבל מספר מסוים של לקוחות. האם זה משתלם לו? אם לא, איכן הבעיה? האם בתהליך הקידום עצמו או באחד משלבי המשפך באתר? האם הבעיה היא בצד הלקוח- הוא לא סוגר מספיק עסקאות מכלל הלידים שהוא מקבל? וכיו"ב.

ההתמודדות עם השאלות הללו הופך אותנו ממקדמי אתרים (אופטימיזרים, בשפת חו"ל) למשווקים, ואני אישית מוצא כל דבר אחר לא מספק.

הכלי העיקרי שמשמש אותי הוא כמובן Google Analytics. לשם מדידה של הצלחת תהליכי SEO בד"כ מבודדים את התנועה האורגנית (לעיתים מבודדים את Google באופן ספציפי, אבל לא תמיד). לאחר מכן ובתלות בפרויקט מפרידים את התנועה שמגיעה ממילות מפתח שקשורות למותג למילות המפתח הגנריות.

יש פרויקטים בהם צריך לבצע אופטימיזציה גם למותג- בד"כ לעסק חדש, או לעסק שזכה למוניטין רע לאורך שנים ושואף לשפרו. בכל מקרה אני חושב שצריך להשוות בין התנועה הממותגת לתנועה הגנרית, משום שהמגמות שמזהים בבדיקה זו מעידות במידה רבה על הפעילות העסקית של האתר. ופוטנציאל הגידול שלו.

מדדים נוספים שרצוי לעקוב אחריהם (ללא סדר מיוחד): אתרים מפנים, זמן שהייה באתר ושיעור נטישה. כמובן שאחת לכמה זמן אפשר וצריך לבצע ניתוח מעמיק יותר של כלל הפרמטרים בתנועה האורגנית, אך אני מוצא שבשוטף אין צורך לעשות זאת- המטרה היא לזהות מגמות כוללות בתנועה. בד"כ היקפי תנועה של חודש בודד לא אומרים לנו יותר מידי.

איתי וסר, Start SEO

עבודה ללא הצבת יעדים וללא מדידה קבועה לאורך הזמן של ביצועי הקידום שלנו היא לא רק לא יעילה, אלא גם לא נכונה!

גם כשאנחנו מציבים יעדים ברורים בתחילת העבודה, אנו מוצאים לעיתים קרובות את עצמנו מסבירים למה בכלל כדאי לאותו לקוח לקדם את האתר שלו… אז על אחת כמה וכמה כשלא מציבים שום יעד. גם כיום, כשנדמה לנו שכל העולם מבין את חשיבות הקידום במנועי החיפוש, עדיין לא ברור לרבים מבעלי העסקים מה אנו, מקדמי האתרים, בדיוק עושים למענם והצבת יעדים ברורה בתחילת העבודה מפשטת מאוד את העניין ועוזרת לסגור את העסקה מול הלקוח.

אנו מציעים שני פרמטרים שבהם תשתמשו מול הלקוחות (כדאי לבחור אחד מהשניים…) –

1. מיקומים לביטויים שנבחרו בתחילת עבודה, לאחר 4 חודשים, 8 חודשים ו – 12 חודשים בהתאמה.

2. תנועת גולשים לאתר בתחילת העבודה, לאחר 4 חודשים, 8 חודשים ו – 12 חודשים בהתאמה. נתון זה קל מאוד להוציא דרך גוגל אנאליטיקס כמובן וכל מה שצריך הוא לחבר את הלקוח לכלי ולעקוב כל חודש על ההתקדמות…

ישי שמש, K logic

קידום אתרים ללא מדידה ויעדים לא היה יעיל במיוחד גם לפני 12 שנים. ההבדל היחיד הוא שאם אז יעדים ומדידה יצרו את ההבדל בין רווח של עשרות אחוזים לרווח של אלפי אחוזים, הרי שהיום השוק יותר רווי במתחרים חכמים ולכן הגדרה נכונה של יעדים הינה הדבר הראשון והמרכזי שמפריד בין רווח להפסד.

בשונה מפעם, ולהבדיל ממה שאנשים עשויים לחשוב, היום האתגר הגדול בתחום של הגדרת יעדים ומדידה אינו מציאת הכלי המתאים, אלא מציאת האדם המתאים שיכול לראות את התמונה מלמעלה, לקרוא את הנתונים הכמותיים, להבין את הפרמטרים האיכותיים, להפנים את החזון של החברה ולחבר את הכל ביחד תוך שימוש במצרך הנדיר מכולם –
common sense.

לכן, בחרתי שלא להתעכב בתשובה פה על כלי המדידה השונים שמאפשרים למדוד מיקומים, קישורים נכנסים ופעילויות של מתחרים, ולהתמקד יותר על התהליך הנדרש בדרך להגדרת היעדים.

אז בואו ונתחיל בשיטת ששת השלבים בדרך להגדרת היעדים:

שלב 1: הבנת מטרות על

בשלב זה אנחנו צריכים לנסות לברר את מטרות החברה, וכפועל יוצא את מטרות הפרוייקט, בטווח הקצר (3 חודשים) הבינוני (שנה) והארוך (3 שנים):

יש כמה סוגים שונים של מטרות:

1. מקסום ROI – היכולת לקבל כמה שיותר רווח על כל שקל שהושקע.
חשוב מאוד להבין ולזכור שמקסום ROI יכול להיות מטרה נכונה רק במצב בו דרושה הוכחת יכולת, כמו במקרה של חברת סטארט אפ שרוצה לגייס כסף, או לחלופין במצב של חברה וותיקה שרוצה הוכחת יכולת לפני שהיא משקיעה יותר תקציבים. בכל שאר המקרים נעדיף להתמקד ב…

2. מקסום רווחים – או כמו שאומרים בעברית show me the money.
להבדיל ממקסום ROI בו אנחנו מנסים לקבל אחוז גבוה ככל האפשר של רווח, במקסום רווחים אנחנו מנסים לקבל כמה שיותר רווח במספרים מוחלטים מתוך הבנה שעדיף להשקיע מיליון ולקבל בחזרה 1.1 מיליון מאשר להשקיע 1,000 ולקבל בחזרה 2,000. מקסום רווחים מתאים בעיקר לארגונים מבוססים שהגיעו לגודל מסויים ולא שואפים להגדיל את נתח השוק, אולם קיימים גם ארגונים שנמצאים עוד בשלב הצמיחה ורוצים ברמה האסטרטגית להגדיל נתח שוק בכל מחיר ועבורם יהיה נכון יותר להתמקד ב…

3. מקסום צמיחה – כי הגודל כן קובע.
קיימות לא מעט חברות צעירות יחסית שמוכנות לוותר על רווחים (ואפילו להפסיד) בטווח הקצר והבינוני במטרה למקסם צמיחה מבחינת מחזורי פעילות, מספר לקוחות, כניסה לשווקים חדשים וכד'.
אמזון, גוגל ופייסבוק הן רק 3 דוגמאות לחברות שבתחילת דרכן נהגו לפי שיטה זו ובכך אפשרו לעצמן את היכולת להשתלט על השוק ולהיות המובילות בתחומן.

כמובן שהאסטרטגיה השיווקית בה ננקוט והיעדים המתאימים יכולים להשתנות מקצה לקצה בהתאם ליעדי העל שהוגדרו.
כך למשל בפרוייקט SEO שממוקד במקסום ROI בטווח הקצר אנחנו עשויים להחליט שאנו מתמקדים אך ורק במחקר מילים ובעבודה של קופירייטר SEO.

מצד שני בפרוייקט SEO שממוקד על מקסום צמיחה בטווח הארוך אנחנו יכולים למשל להמליץ על הקמת תת מחלקה חדשה שתתמקד בקנייה והשבחה של אתרי תוכן בורטיקלים שונים שקשורים לעולם התוכן של החברה.

חשוב לציין שברוב המקרים הלקוח לא ידע להגדיר במדוייק בעצמו מה מטרות העל של החברה, אולם בדיוק לשם כך צריך לוודא שלמנהל הלקוח תהיה הבנה עסקית טובה שתאפשר לו לייצר את אותה הגדרה.

שלב 2: תשתית לשיוך גולש

יש לייצר תשתית אנליזה שתאפשר לנו לשייך כל גולש באתר בהתאם למקור התנועה ממנו הוא הגיע עם אפשרות לרדת ברמת הרזולוציה לרמת מונח החיפוש, סוג הבאנר או העמוד באתר המפנה.

חשוב להבין, בהתאם לסוג האתר וסוגי התנועה, כיצד יש לבצע את שיוך הגולש כאשר אותו גולש הגיע מספר פעמים ממקורות שונים ולוודא כי הדבר יבוא לידי ביטוי במערכת האנליזה.

כמו כן יש לוודא כי התשתית לשיוך הגולש מאפשרת לשייך את הגולש לכל אורך הדרך. כך למשל, במידה ומדובר באתר לאיסוף לידים יש לוודא כי היכולת לבצע שיוך גולש ממשיכה גם לאחר שהגולש מילא ליד, שוחח מספר פעמים עם נציג, הגיע למשרדי החברה, ביצע רכישה והוזן בתור לקוח למערכת ה-CRM.

שלב 3: תשתית לחישוב שווי גולש

יש לדאוג לתשתית אנליזה מתאימה שתאפשר לנו למדוד מה היה סך השווי המצטבר עד היום של כל גולש שהגיע לאתר.

לשם כך יש להגדיר קודם כל את הפעילויות שחשובות עבורנו ולהצמיד "תג מחיר" עבור כל פעולה שכזו. כך למשל אם מדובר באתר מכירות נוכל להחליט כי שווי הגולש ייגזר בצורה ישירה מסך הרווח שהיה לנו על המוצרים שקנה אותו גולש. לחלופין, אם מדובר באתר תוכן שחי מפרסום אנחנו יכולים להחליט כי שווי הגולש ייגזר מפרמטרים כמו מספר עמודים נצפים, זמן שהייה באתר, טוקבקים ולחיצה על רכיבים קהילתיים כמו כפתור share.

שלב 4: חיזוי שווי גולש

תשתית זו אמורה לאפשר לנו לחזות את שווי הגולש העתידי בהתאם לשווי הגולש הנוכחי.

כך למשל במידה ומדובר באתר קניות אנחנו יכולים לגלות כי גולש שביצע קנייה ראשונה עתיד סטטיסטית לבצע עוד 3.8 קניות בעתיד במהלך השנתיים הקרובות ולהפנות עוד 1.4 לקוחות נוספים, ולכן הרווח הממוצע המהוון הצפוי עבור אותו גולש הוא סך הרווח שהיה בקנייה הראשונית כפול 4.7.

חיזוי נכון של שווי גולש, הוא אחד הדברים המרכזיים שיקבעו האם החברה תוכל לאורך זמן להגדיל מחזורים ורווחים או תמשיך לדשדש בשלולית.

הסיבה לכך היא שיש מעט מאוד מקומות בהם ניתן להשקיע שקל ולקבל בצורה מיידית שני שקלים, וגם כשמוצאים מקום שכזה על פי רוב זה רק עניין של זמן עד שהמתחרים יגלו אותו. אולם ברגע שאנו יודעים לבצע חיזוי נכון של שווי גולש אנחנו יכולים לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהשקיע גם מיליון שקל מתוך ידיעה שגם אם בטווח המיידי נקבל רק חצי מיליון הרי שבטווח הארוך נקבל סדרת תשלומים שהערך הכולל שלה יגיע לשני מיליון.

שלב 5: חיזוי שווי מונח

שלב זה מאפשר לנו לבודד את כל המונחים הרלוונטים לפעילות ולהבין מה סך השווי המהוון שניתן להפיק מכל מונח שמגיע לתוצאות טובות ברמת ה-SEO, והוא מורכב מכמה תתי שלבים:

1. מחקר מילים – איתור כל המונחים הרלוונטים לפעילות + בדיקה לגבי כמות התנועה שניתן לקבל מכל מונח.

2. חיזוי תנועה פר מונח פר מיקום – חיזוי כמות התנועה שניתן לקבל מכל מונח בהתאם למיקום בגוגל, תוך שימוש ב-benchmarks לפי תחום הפעילות. כך למשל בתחום הדרושים אנשים נכנסים גם לתוצאה העשירית בעמוד, בעוד שבתחום של חיפוש מידע עובדתי רוב האנשים יכנסו רק לתוצאה הראשונה.

3. חישוב שווי גולש פר מונח – שימוש בקמפיין PPC במטרה להזרים תנועה עבור כל המונחים הרלוונטים + חישוב שווי גולשים עבור התנועה שהגיעה מכל מונח + חיזוי ערך עתידי עבור אותם גולשים.

4. חיזוי שווי מונח פר מיקום – הבנה כמה שווה לנו בכסף הופעה על מונחים שונים בהתאם למיקום.

לאחר שדאגנו לכל התשתיות הנדרשות יש לבצע מחקר מילים נרחב על מנת לאתר את כל המונחים הרלוונטים לפעילות, ולהתחיל להזרים תנועה לאתר עבור כל מונח מעניין תוך שימוש בקמפיין PPC.

שלב 6: בדיקת תחרות פר מונח ובחירת מונחים

עבור כל אחד מהמונחים שאתרנו בשלב הקודם יש לבדוק מה רמת התחרות, וכפועל יוצא איזה משאבים יהיה צריך להשקיע על מנת לקדם את המונח למיקום ריאלי.

בהתאם לנתונים שהתקבלו יש לבחור את המונחים שנרצה לקדם ואת יעדי המיקום בהתאם למטרות העל של החברה.

כך למשל בחברה שממוקדת במקום ROI אנחנו יכולים להחליט כי עדיף לרוץ על קבוצה קטנה של מונחים רווחיים שניתן לקדם במעט עבודה תוך פרק זמן קצר יחסית, ואילו בחברה שממוקדת במקסום צמיחה אנחנו יכולים לבחור לרוץ בצורה רוחבית על כל קבוצה גדולה של מונחי עוגן ועשרות אלפי מונחי זנב ארוך.

לאחר שסיימנו את ששת השלבים לעיל, אנחנו יודעים מה מטרות העל, כמה שווה כל גולש ועל איזה מונחים שווה להשקיע מאמץ מבחינת עלות/תועלת. בשלב זה אנחנו יכולים להתחיל את עבודת הקידום האמיתית במטרה להביא את המונחים שנבחרו למיקומים גבוהים ובמקביל לשפר את יחס ההמרה והיכולת לייצר שווי מגולשים, תוך מעקב מתמיד אחד הפרמטרים השונים שנרצה למדוד במהלך הפרוייקט ברמת המיקרו כמו מיקומים עבור מונחים, תנועה לפי מיקום, שווי תנועה לפי ביטויים, פעילות מתחרים וכד'.

גלעד ששון, Nekuda

מדידה ויעדים צריכים להיות חלק אינטגרלי מכל פרויקט קידום כשהדגש צריך להיות מעקב קבוע אחר KPIs, יעדים עסקיים, שיפור בטראפיק, הגדלת הכנסות מהאתר, שיפור המרה וכד' ופחות דוחות מיקומים שרמת הרגישות והשינויים שלהם משתנה מיוזר ליוזר ומיום ליום על בסיס היסטוריה, התנהגות, מיקום גיאוגרפי ועוד.

מעבר לכלים פנימיים ולכלי השוואה בסיסי שמשמשים אותנו ביומיום, אני נהנה מחלק גדול מהפיצ'רים שיש בכלים כמו מג'סטיק, seomoz ועוד…

זהר עמיהוד, SEOreport

מדידה היא אבן יסוד בפעילות עסקית/שיווקית וקידום אתרים זוהי פעילות שיווקית. השאלה היא כמובן, מה למדוד, ופה יש לנו קושי הולך וגובר.

בשנה האחרונה, אנחנו כולנו צפינו שינויים מתמידים במנוע החיפוש. תוצאות החיפוש הן יותר ויותר מותאמות אישית וגוגל מציגה לך את התוצאות שלדעתה המחפש עשוי להקליק עליהן יותר בהתאם להיסטוריית הגלישה שלו. גוגל למעשה מנסה לקרוא את המחשבות של הגולש המחפש ואת זה ראינו בהצגת ביטויי החיפוש תוך כדי הקלדה. אבל גוגל לא נעצרת שם.

גוגל מנסה עוד דרכים למצוא מה אתה רוצה עוד בטרם אפילו ביקשת. גוגל יודעת עלינו הגולשים כל כך הרבה, מכל כך הרבה מקורות מידע: סרגל הכלים של גוגל, דפדפן chrome, הפרופיל שלנו בגוגל, היסטוריית חיפושים והרשימה עוד ארוכה.

עוד חידוש מבית גוגל המקשה על המדידה הוא נושא SSL. המשמעות לגבינו, מקדמי האתרים, היא שהאתר אליו מגיעה התנועה מגוגל לא ידע לזהות את מילת המפתח. נכון לתחילת דצמבר 2011, נושא ה- SSL מיושם באופן חלקי, אבל ככל שגוגל תרחיב בו את השימוש, הנתונים על מילות המפתח שבעקבותיהם הגיעו הגולשים לאתר, יהיו פחות ופחות מדויקים.

היכולת למדוד מיקומים ותנועה תרד במשך הזמן בגלל שגוגל חוסמת ולא מעבירה נתונים. אם אתה לא יכול לראות איזה מילות מפתח הביאו את הגולשים לאתר שלך, אין לך יכולת לפלח את התנועה. נותר לך רק פרמטר אחד למדוד והוא המרה.

שוקי גלילי

כדאי אולי להבדיל בין מדידה ליעדים. המדידה מאפשרת לנו להבין מה קורה או מה קרה בעבר. יעדים קשורים לעתיד, ולכן יש להם נטייה להיות קצת פחות מדויקים. מקדם אתרים יכול לקבוע לעצמו מדדים ולהציב לעצמו יעדים – מספר הדו"חות שהפיק היום, מספר הלקוחות שישיג מחר, וכו'. אך כשמדובר על תוצאות עבודת הקידום, מדדים לחוד ויעדים לחוד.

מצד אחד, יש הרבה דברים שאפשר למדוד. הכלים הבסיסיים של גוגל, שכולנו משתמשים בהם, מאפשרים לא רק לעקוב אחרי תנועה שקיבלנו, לנתח ולהבין אותה (אנליטיקס) אלא גם לנסות להעריך כמה תנועה יכולנו לקבל (כלי מילות המפתח ו-WMT search queries) ולמה אנחנו יכולים לשאוף בעתיד.

מגמות גידול בתנועה גם הופכות יותר יציבות וניתנות לחיזוי (עד גבול מסוים) כשמכירים את העונתיות, וכשעובדים נקי ו"טבעי" ולא מופתעים תכופות משינויים אלגוריתמיים. מצד שני, לא צריך לרבע את המעגל בכוח. יש הרבה דברים שאנחנו
לא יכולים לדעת ובוודאי לא לחזות בדייקנות. קידום אתרים, בהגדרה, מתבסס על מידע חסר ועל פעולה בתנאים
של חוסר וודאות.

בחלק מהמקרים אפשר אמנם להשתמש בניסוי וטעייה כדי לגלות דברים, אבל לא תמיד. גם כשיש מידע מבוסס, הוא עשוי להיות נכון רק בקונטקסט מסוים.

למשל, אנחנו יכולים לבצע A/B Testing כדי לדעת איזה עיצוב או קופי ממיר טוב יותר, אבל שיעורי המרה לא מתקיימים בחלל ריק והתנהגות צרכנים מושפעת מהרבה גורמים לא-אינטרנטיים, במיוחד בתקופות של אי וודאות כלכלית. וזה לפני שדיברנו על הקפריזות של גוגל.

כמובן, המדד העיקרי שאמור לעניין מנהלים ובעלי אתרים הוא החזר ההשקעה, במונחים של רווח, הכנסות או לידים.
אבל יש מספר עצום של משתנים מתערבים – מוניטין, איכות שירות, מיומנות של אנשי טלמרקטינג, שם המוצר, עונת השנה, המצב החברתי.

איתי לויתן, Seperia

גוגל אנליטיקס ו Webmaster Tools הינם הכלים העיקריים. הייתי ממליץ על הפרמטרים הבאים:

1) מספר המבקרים הייחודיים דרך אורגני
2) מספר המחרוזות שהובילו לביקורים – עם ניתוח נפרד עבור מילות מותג
3) יחס ההמרה של התנועה האורגנית יחסית לערוצים אחרים
4) יחס ההמרה של מילות מפתח עיקריות
5) מספר עמודי הנחיתה– לצורך הבנת רמת החשיפה של כלל האתר בתוצאות האורגניות.
לדוגמא, האם התנועה מגיעה לעמוד אחד בלבד או ל-100 עמודים באתר?

  איתן יריב, WAO

ללא מדידה ויעדים כלשהם אין הצדקה לפעילות שיווק כלשהיא באינטרנט לרבות קידום אתרים. כל בעל עסק כמעט, מבין זאת היטב ומצפה למצוא בהצעת ההתקשרות מולו סעיף המראה לו צפי כלשהו בכל הקשור ליעדים- בין אם מדובר בגידול מסוים בתנועה באתר ממקור החיפוש או אחר.

כאמור ישנן חברות המספקות גם התחייבות ליעדים הקשורים במיקומי מילות מפתח ואף לעיתים, התחייבות למיקומים ראשונים. התחייבות זו הינה התחייבות מסוכנת היות ואינה לוקחת בחשבון פרמטרים בהם אין לנו שליטה כגון שינויים ברמת התחרות (למעשה גם לא מדידה נכונה יותר של עצמת התחרות- דבר המחייב מדידה כלשהיא לאורך זמן, קודם למתן ההצעה) או שינוי בסיסי באופן פעולת המנוע אשר עד כמה שנדמה שהסיכויים לשינוי כזה בתקופת המבחן קצרה- אין לנו כל ערבות לכך.

רוב בעלי העסקים מעוניינים למדוד את השורה התחתונה, כלומר יעדים ברורים באתר המסייעים לשורת הרווח ולפיכך הם מסתייעים בחברת קידום האתרים על מנת שזו תספק להם חיבור עם ממשק נוח לבחינת המרות אלו. חברות גדולות מעוניינות לעיתים גם בפעילות קידום של שם המותג או פעילות ניהול מוניטין ואף דחיקת תוצאות שליליות- על כן שאלת היעדים היא לרוב שאלה שהתשובה עליה קשורה ישירות לצרכים ראשוניים של העסק.

ברוב המקרים אני מוצא את הכלים של גוגל- דוחות האנליטיקס המשלבים כבר היום את כלי גוגל למנהלי אתרים וכן מערכת גוגל אדוורדס יעילים למטרת בחינת ההמרות, או יעדים אחרים כגון מידת ה"דבקות" בדפי האתר, אחוז הביקורים החוזרים ועד לסגמנטציות מתקדמות. במקרים מסוימים כאשר מדובר במידע רגיש ישנן חברות המתקינות תוכנות סטטיסטיקה שהן Stand-Alone אולם מבחינת צרכים אינני מוצא כאלו, בסיסיים, החסרים באפליקציות של גוגל.

  אורי זילברשטיין, Duran SEO

קידום אתרים חייב להימדד! הבעיה הגדולה ביותר בארץ היא השרלטנות בתחום. התחום מוצף באנשים ששמים לעצמם כובע של "מומחים" ומציעים שירותי קידום אתרים ברמה נמוכה מאוד בעוד שהם מנצלים את חוסר הבקיאות של הלקוח. הם מבטיחים את עצמם ע"י כך שאינם מראים כלום, בטענה שאין צורך בדו"חות מכיוון שאלו הם סודות המקצוע או שפשוט לא מטמיעים דו"חות כחלק מהשירות שלהם.

קידום אתרים הוא מדיד מאוד, כמות הקישורים הנבנית בכל חודש כולל מילות המפתח שבנו לאתר, מספר הדומיינים המפנים בכל חודש, כמות הקישורים הכוללת לאתר בכל חודש, כמות הפניות והתנועה הנכנסת מגוגל האורגני (כתוצאה מחשיפת האתר להרבה מיקומים), שיפור מיקומי האתר בתוצאות החיפוש ואף הגדלת מספר הפניות לבעל העסק ויחס ההמרה. בהנחה שאנו נותנים שירות מלא ואיכותי המדדים הללו יגדלו משמעותית ובהתאם לצורה שבהם התחום והאתר מגיבים לפעולות הקידום נוכל לנצח ולהפיק אסטרטגיה שעל טווח של שנה תניב תוצאות מאוד משמעותיות לאתר.

כמובן שעלינו להסתכל על הנתונים הללו בצורה מגמתית מפאת העובדה שקידום אורגני איכותי לוקח זמן, אין קיצורי דרך. הסיבה היחידה שמקדמים אינם מספקים את הפרטים הללו ללקוח הן כנראה לאור שיטות עבודה פחות איכותיות ואף קניית קישורים וכיוצא בכך. סטנדרט העבודה מול לקוח צריך להיות זהה לזה שבארצות מפותחות יותר (ארה"ב לדוגמא) שבהם הכול שקוף ומתוקשר מול הלקוח. האחריות שלנו היא לתת את כל השירות בצורה שקופה ומלאה ללקוח, כי זו העבודה שלנו, השבחת הדומיין כולו היא התמורה לכסף מעבר לשיפור משמעותי בתוצאות וכל היוצא מכך.

  אמיר בר תקווה, ClickWise

היעילות של קידום אתרים לא תלויה ישירות במדידה או אי מדידה שלו לדעתי. המדידה זה פרמטר שעוזר ליעל את התהליך ולשפרו, להציג התקדמות או להתריע על אי התקדמות ולחשב כדאיות ביחס להשקעה שבתהליך. יעדים לא חייבים להיות מוגדרים ברמת המיקרו הם יכולים גם להיות ברמת המקרו. לכן יעדים ספציפיים נקודתיים יכולים לעזור וכדאי להשתמש בהם אבל הם לא חובה. כמו רוב הדברים בחיים אפשר לחתור ליעד בלי לעצור ולבדוק אם אתה בדרך הנכונה אלה רק ללכת אל היעד בצורה עיוורת או אפשר כל הזמן לבחון ולמדוד נקודות בדרך (מדידה לצורך העניין).

מה יותר יעיל?, לדעתי ברור שיעיל יותר מדידה ויעדים אבל לא תמיד זה אפשרי. העובדה שזה לא אפשרי לא אומר שאי-אפשר להגיע ליעד שרוצים ולשמו מקדמים. הפרמטרים למדידה הם כל כך רבים ומגוונים ותלויים במה ולשם מה רוצים למדוד שלא ניתן להמליץ על משהו ספציפי סתם ככה.

מה שכן תמיד כדאי למדוד:

1- התקדמות מונחים שמקדמים לאורך זמן והערך ה"אמיתי" שלהם לאתר (מותג) שהם מקדמים,

2- תנועה לאתר בהקשר למה שמקדמים גם כמותית וגם איכותית 3-ואולי הכי חשוב – שיש תוואי ונתיב של התקדמות לאורך זמן ובהשוואה להתחלה אם המטרה היא גם קידום ולא רק שימור.

  טל פריהר

מה הרעיון לעבוד על משהו בלי מטרה מוגדרת מראש וללא ידיעה אם המטרה הזאת הושגה? השאלה היא מה הפרמטרים שרוצים למדוד – יש אנשים שרוצים לראות רק מיקומים, והרוב המוחלט רוצים לראות יותר טראפיק = יותר לידים. לכן אישית אני מודד את מיקומי האתר + הגדלת הטראפיק לאתר + מספר ההמרות של האתר. את המדידות שלי אני עושה רק בעזרת אנליטיקס ובחלק מהאתרים בעזרת כלי נוסף נכון להיום.

  יואב מנדלסון, SEone

כמובן, שקידום אתרים מקצועי, מחייב מדידה.

ראשית, הדבר הבסיסי ביותר הוא מעקב אחר המיקומים של מילות המפתח. לאחר מכן חשוב לבדוק את כמות הכניסות לאתר ממילות המפתח המקודמות. השלב האחרון במדידה הוא מעקב כמות ואחוז ההמרות על מנת לראות את אפקטיביות הקידום ואם נדרשים שינויים בבחירת המילים המקודמות.

  ניר שי, NearMe

קידום אתר או תכנון אתר ללא מדידה זה כמו לשוט בסירה ללא הגה ולתת לרוח ולזרמים לקחת אותך לאו דווקא ליעד שלך.

כיום גוגל אנליטיקס הפך לכלי כל כך מורכב שאין אני מתכוון ללמוד אותו בכלל מבחינת הגדרות, אלא רק מבחינת יכולות. לאחרונה אני משתמש בכישוריו של מומחה אנליטיקס שמבין את המטרות והמשימות שאני ובעל האתר הגדרנו ובהתאם הוא יודע להגדיר את האנליטיקס כדי שנקבל נתונים על האתר ועל הדפים שבו שמהווים כשל בהעברת המסר ובהנעה לפעולה.

אי אפשר להיות מומחה בכל, עליך לבחור תחום אחד מכל החלקים הקשורים בתכנון, בנייה וקידום האתר ולהתרכז רק בו. את כל השאר תעשה עם מומחים שיעזרו לך ובכך תגדיל את הסיכוי שלך להצליח.

  עמית מלכי, SEO Gavish

מדידה ומעקב זהו חלק בלתי נפרד מהקידום והמבחן האמיתי הוא לא תמיד המיקום של האתר בתוצאות. המבחן האמיתי היא התוצאה והאם נוצרים עסקים מהאתר. המיקום הגבוה בתוצאות הוא הכלי שאיתו אנחנו עובדים אבל הוא לא המטרה.המטרה היא להביא עסקים ופניות לבעל האתר.

ישנן לא מעט תוכנות טובות למדידת הביצועים באתר כגון אנליטיקס שמספקת המון מידע על הגולשים באתר למרות השינוי של אי הצגת מילות המפתח כשאר גולש מחובר לחשבון שלו בגוגל.

לא פעם אני מוצא את עצמי גם עובר על תוכנות סטטיסטיקה ישנות שיושבות על השרת.

אני חושב שהדבר החשוב ביותר שיש לשים לב אליו בניתוח מדדים זה לראות מה עבר על הגולש ולנסות להבין מה גרם לו לברוח מהאתר. לא פעם ניתן לייצר ולהכפיל את מספר הפניות מאתר לאחר איתור המקומות שבהם הגולש נטש את האתר.

אחד הדברים שאני מחפש זה לאתר דפים שגולשים לא מגיעים אליהם בגלל ליקויי היררכיה באתר.
לא פעם הדבר קורא בחנויות וירטואליות שיש לא מעט דפי מוצרים שגולשים לא מגיעים אליהם ובזכות ניתוח המדדים מוצאים פתרונות כיצד להנגיש דפים אלו לגולש.

השארת תגובה