איך אתה קובע מהי הטקטיקה הטובה ביותר לקידום אתר ?

האם כל אתר שתקדם יעבור את אותו התהליך בדיוק או שסוגים שונים של אתרים יקבלו "טיפול" שונה ? פרט!

עומר (SEOBoots) – אומנם יש מספר תהליכים דומים כאשר ניגשים לקדם אתר אבל
בעקרון אין פרויקט אחד שדומה למשנהו ולכן גם הטקטיקה הטובה ביותר לקידום האתר
תהיה שונה לרוב.בפרויקט חדש אני אבחן דבר ראשון את התחרות והמתחרים (שני דברים שונים) ולאחר מכן אגש לבחון את האתר עצמו. בבדיקת האתר אני אתייחס לנקודות רבות, לדוגמא: האם מדובר באתר גדול או קטן; מהי הטכנולוגיה – אתר דינאמי או אתר סטטי; האם לאתר תכנים משתנים ומקוריים, מהי תדירות העדכון של החומרים באתר; האם לאתר יש מגבלות טכניות המונעות אינדוקס של מנועי החיפוש; האם קיימות בעיות באתר – בקוד, תוכן, מבנה; ועוד שאלות רבות הנוגעות לאתר.בנוסף אני מתייחס לשלב בו אני נכנס לפרויקט – האם מדובר באתר קיים או בשלב בניה.

מצד הלקוח אני בודק מהן מגבלות התקציב ולוחות הזמנים העומדים לרשותי וכמובן יש להתייחס לדרישות, לתאם ציפיות ולא פחות חשוב לוודא את יכולתו ליישם שינויים באתר.

לאחר שאני משקלל את כל הנתונים אני שואל את עצמי שאלה אחת בלבד שהתשובה עליה תכתיב מה תהיה הטקטיקה לקידום – איך אני הופך את האתר לטוב ביותר בתחומו כאשר לנגד עיני לא רק מנועי החיפוש אלא קהל המטרה והגולשים באתר. על מנת להבהיר מעט יותר אתן שתי דוגמאות מלקוחות החברה:

  • יד2 – הגיע אליי לפני 3 שנים כאתר הלוחות המוביל בישראל עם טראפיק יומי של כ- 150,000 גולשים וכ- 200,000 דפים מאונדקסים בגוגל. האתר קודם עד לאותה נקודת זמן ע"י חברת אגנט, שעשתה בעיקר פעילות off page.לאתר הייתה נוכחות חזקה בתחומי הרכב, נדלן ומוצרי יד שניה ודרישת העבודה הייתה להגדיל את הטראפיק באתר.לאחר בדיקה הוחלט לעשות – במקביל לעבודת off page וקידום מונחים נוספים בתחומים חדשים דוגמת דרושים, חיות, בעלי מקצוע, כונס נכסים, מפות ועוד – עבודה מאסיבית על שיפור הארכיטקטורה ומבנה האתר, הוספת תכנים ושינויי on page. היום מנועי החיפוש מזהים מעל ל – 4,000,000 דפים וכמות הטראפיק עלתה ליותר מ- 320,000 גולשים ביום.
  • כמה – פרויקט חדש בחברה. במקרה זה מדובר באתר צעיר המנסה להתמודד בתחום של השוואת מחירים מול הלידר בשוק – זאפ.אז כפי שציינתי האתר הוא חדש (אין וותק), לא היה טראפיק ולא נעשתה עליו עבודת קידום לפני שהתחיל הפרויקט. בנוסף משאבים רבים מצד הלקוח הופנו ועדיין מופנים לבניית האתר ושיפור המערכות הקיימות לעמידה בעומסים ותיקון באגים.כאשר בוחנים את ההבדלים בין אתר כמה לאתר יד2 מהדוגמא הקודמת ברור שאופי העבודה וטקטיקת הקידום בה אנו נוקטים כאן תהיה שונה לחלוטין למרות שבשני המקרים מדובר באתרים דינאמיים גדולים המתחרים בשווקים תחרותיים.

ישי (K) – התשובה המהירה היא לא. נקודה. סימן קריאה!

בדיוק כפי שעורך דין, רופא או מוסכניק לא יכולים להציע בדיוק את אותו שירות לכלל הלקוחות ונדרשים להתאים את השירות בהתאם לתיק המשפטי, למצבו הגופני של הפציאנט או לסוג הלקוח, כך גם תהליך SEO, בעיקר כזה שמטרתו אינה רק "ליישר קו" מינימאלי אלא למצות את מרב הפוטנציאל הגלום בפעילות האינטרנט, אינו יכול להתקיים כמוצר מדף בו כל האתרים עוברים את אותו תהליך ולו בשל העובדה שמי שעושה את מה שכולם עושים מגיע בסופו של דבר לאן שכולם מגיעים.

אז איך בעצם קובעים מה הטקטיקה הטובה ביותר לקידום אתר ספציפי?
שאלה טובה, וכמו כל שאלה טובה גם פה אין תשובה אחת פשוטה וכל מקדם שצבר מספיק קילומטרז' פיתח עם הזמן את הדרכים שלו להתמודד עם שאלה זו.

לכשעצמי, אני נוטה להאמין שכל שאלה גדולה מורכבת מהרבה שאלות קטנות שיש לענות עליהן לפני שניתן לענות על השאלה הגדולה, ובמקרה הספציפי הזה השאלות שאני על פי רוב מתחיל איתן הן:

  • מהם המודל והמטרות העסקיות של הגוף שעומד מאחורי האתר?
  • כיצד פעילות אינטרנט או אתר יכולים לסייע לאותו גוף בהשגת מטרותיו העסקיות?
  • האם האתר הקיים אכן תורם להשגת מטרות אלו, ואילו שינויים קונספטואליים ניתן ומומלץ להטמיע בו על מנת שישרת בצורה טובה יותר את אותן מטרות?
  • ברמה הטקטית, הנגזרת מהמטרות העסקיות, מהן המטרות הקונקרטיות המרכזיות שאנו רוצים להשיג במונחים מדידים של מיקומים, תנועה והמרות.
  • עד כמה התשתית עליה בנוי האתר מותאמת לפעילות SEO, ובמקרה שהיא אינה מוטעמת, עד כמה קיימות נכונות ויכולת להשקיע את המשאבים הנדרשים על מנת להטמיע שינויים שכרוכים בזמן פיתוח?
  • האם קיימות פעולות סינרגטיות שמבוצעות בכל מקרה, כדוגמת פעילות יחסי ציבור, קניית מדיה, תוכניות שותפים וכו', שניתן במאמץ קטן למנף לטובת ה-SEO?
  • כיצד יש לחלק את משאבי הזמן והכוח של האתר בין פעילות על מונחי עוגן לבין פעילות על מונחי זנב ארוך?

אופיר (קומפיוקול) – ישנן לא מעט אסטרטגיות שניתן לנקוט בהן על מנת לקדם אתר אינטרנט. על מנת לקבוע את האסטרטגיה המועדפת, יש לבצע ניתוח שיווקי ותחרותי, ולאפיין את הנישה השיווקית ואת מטרות הפרויקט. כמו כן, יש להתייחסות בכובד ראש למורכבות האתר, ליכולת בעל האתר לממש שינויים טכנולגייים ותכניים, למאפייני התוכן והתנהגות האתר השונים, ולפרופיל הקישורים הקיים. כמו כן, יש הבדל גדול בין אתר חדש, לאתר ותיק, בין אתר שלא קודם מעולם, לכזה שכבר טופל בעבר.

בסופו של יום, עולם ה- SEO מושתת על שלושה רכיבים עיקריים: תאימות הטכנולוגיה, איכות ומיקוד התכנים, והקישוריות.

הניתוח המקדים יסייע ביצירת תמהיל SEO נכון למצב הקיים. ניתן לציין מספר דוגמאות בהן המשקל יהיה שונה לחלוטין: א. אתר אינטרנט חדש לגמרי, על דומיין חדש לגמרי, בעל מבנה של דפי HTML

במקרה זה, הצד הטכנולוגי יהיה הקטן ביותר, שכן האתר פשוט ביותר וטיפול קצר ימצה את הפרק. נושא פיתוח תכנים עשירים וממוקדים יחד עם קישוריות אינטנסיבית יהיה מוקד הפעילות.

ב. אתר אינטרנט מורכב בעל מערכות "כבדות", חיבור למערכות LEGACY של הארגון, תלות גדולה בספק IT חיצוני ועמוס, בעל מעט כח עבודה לטיפול בתכנים וניהול הפרויקט.

במקרה זה, הצד הטכנולוגי יהיה מכריע, אך ברוב המקרים יהיה קשה עד בלתי אפשרי לממש אותו בצורה משביעת רצון, כנ"ל נושא התוכן, ובמקרה זה יש להשקיע את רוב המאמץ בפיתוח הקישוריות.

ג. אתר אינטרנט בעל טכנולוגיה מתקדמת, עצמאית, עם צוות פנימי, מושתת על תוכן בעל זנב ארוך מאד, שמפורסם ע"י גולשים, המתוגמלים על צפיות בתכנים שלהם.

מקרה זה, יתאפיין ברובו המכריע עבודה טכנולוגית על מהירות, ביצועים, תאימות התשתיות וניטור הזחלנים (רובוטים) לאתר את כלל התכנים המפורסמים באתר ולאנדקס אותם בצורה מקסימלית ומהירה, את יתרת המאמצים יש להשקיע במתן כלים לגולשים המפרסמים תכנים שיסייעו להם לחזק את הקישוריות אל התכנים שלהם.

גלעד (נקודה) – לא. אתרים שונים בסביבות תחרות שונות דורשים ומקבלים טיפול שונה. בהנחה שהמטרה היא לכבוש את הדירוגים הראשונים בתוצאות החיפוש, ברוב המקרים לא חייבים לבצע את כל סעיפי ותתי סעיפי הקידום כפי שרשומים "בספר" ולעיתים מספיק בסך הכל להיות טוב במעט יותר מהאתר שמחזיק היום את המקומות הראשונים.

כשאני ניגש לבחון אתר ואת פוטנציאל/משמעויות הקידום שלו אני מתחיל בד"כ מסביבת התחרות ושפת התחרות. סביר שקידום אתר לסחר בפיננסים, קזינו או נדל"ן באנגלית יהיה קשה יותר מקידום של עסק מקומי בעברית, דנית או רומנית. קיימים היבטים רבים שדורשים התייחסות כמו גיל האתר, כמות התוכן בו, איכות וייחודיות התוכן, גיל הקישורים לתוכן, איכות הקישורים, פריסת הקישורים (עמוד הבית בלבד, עמודים פנימיים בלבד, שילוב וכד') ועוד ועוד. רק לאחר שתמונת התחרות ומצבו של האתר ברורים יותר ניתן לדעתי לגשת לניתוח עמוק יותר של האתר, חסרונותיו, יתרונותיו וסט הפעולות (וסדרי העדיפויות) שמומלץ לבצע.

היבט נוסף הוא – מי נמצא לפניך בתוצאות? האם מדובר במתחרה ישיר שמספק חלופה למה שאת/ה מציע/ה או שאת/ה מקדם/מת באתר שלך מוצר/שירות ועבור ביטויים מרכזיים התוצאה היחידה לפנייך היא אתר סמכות שלא נותן את אותו מענה (דוגמת ויקיפדיה, ynet וכד').

במקרה הראשון ראוי בעיני להמשיך ולהילחם על התוצאות בכל הכוח אך במקרה השני, בהתאם למשאבים ולמצב ייתכן שגם אמליץ להסתפק במקום השני, זאת כמובן בהנחה שהשגנו למעשה את התוצאה הראשונה הרלוונטית ושהגולשים שחיפשו את אותו מוצר או שירות מגיעים לעמודי האתר המקודם. כל מקרה לגופו.

סתיו (דוראן) – ישנם תהליכים שגרתיים שכל אתר עובר כאשר הוא נכנס לעבודה אצלנו.
תהליך של אופטימיזציית תוכן למנועי חיפוש, התאמות ותיקונים של כלי webmaster tools, איתור שגיאות וכשלים בארכיטקטורה של האתר וטיפול ב- HTML הם תהליך שכל אתר עובר בתחילת הדרך. גם כאן נכנסת פעילות מחשבתית על האסטרטגיה הפנימית באתר, אלו
אגפים יחוזקו וכיצד נכוון שיופיעו בתוצאות החיפוש על פי מחקר מילות מפתח מקיף שמבוצע בתחילת הדרך.

האסטרטגיה של יצירת קישורים ושיתופי פעולה אסטרטגיים משתנה מפרויקט לפרויקט וזה תלוי באופי הפרויקט (פורטל, אתר תדמית, אתר מסחרי), התחום בו אנחנו נמצאים וכמובן השפה שבה אנחנו עובדים.

נדרשת יצירתיות והכרה לעומק של העסק כדי ליצור את פרופיל הקישורים האפקטיבי ביותר עבור כל אתר, בדרך כלל לאחר תחקיר מעמיק מול הלקוח אנחנו מוצאים אפשרויות חכמות לתכנית הפעולה.

כמובן צריך לזכור שבכל תחום המתחרים פועלים בצורות ומקצבים שונים ולכן האסטרטגיה מחושבת גם על פי גורמים אלו.

פבל (AskPavel) – הטקטיקה הטובה ביותר לקדם אתר, היא להפוך אותו בראש ובראשונה לאתר טוב יותר עבור הגולש – כל פעולות ה-SEO בסופו של דבר נגזרות מהשאיפה הזו. כעת, אם נעשה מעט drill down לנישות, תהליכי עבודה ומיפוי שווקים, נגלה שלא כל פרויקט ישתווה מבחינת המאמץ וטקטיקות העבודה.

אני לא אדבר על נישות שהן לא תחרותיות או קידום ביטויי long tail למיניהם, משום שעבורם, אופטימיזציית on page טובה עשויה להספיק בכדי להתברג בעשירייה הראשונה. אך ישנן נישות תחרותיות מאד, אשר ידרשו יצירתיות מהאופטימייזר ומתן עדיפות בעיקר לכיוון ה- off page ע"י בניית תשתית קישורים רבת עוצמה.

כאשר מדובר בנישות תחרותיות, ההמלצה שלי היא להתמקד ב-2 דברים עיקריים: להשיג קישורים ממקורות שהם Trust ולשאוף להפוך את הדומיין שלכם למקור Authority בנישה הספציפית (authority ו- trust הם 2 דברים שונים לגמרי אך משום מה נוטים להיות מזוהים ע"י הרבה מקדמי אתרים בתור פקטור אחד).

אורן (SEOIsrael) – השאלה אותה אני שואל את עצמי בכל פעם שאני נתקל באתר של לקוח חדש היא "מה חסר באתר?" לפעמים התשובה היא יותר מדבר אחד, אבל תמיד חסר משהו. לפעמים מה שחסר הוא וותק, ואז צריך לבחון את האפשרות לטפל בנושא הזה. לעיתים חסר תוכן, ואז הטיפול הוא אחר. לעיתים האתר אינו בנוי בכדי ליצור המרות, או שהפעולה הנדרשת מן הגולש אינה ברורה, ושוב זה יוצר סט פעולות אחר לחלוטין. לעיתים קיימות בעיות טכניות באתר, והן אלה הדורשות את הפתרון המיידי.

בכל מקרה, למרות שהמוקד של כל תהליך הוא לעיתים שונה, אז בסך הכל כל אתר צריך לעבור בכל התחנות בכדי שאני אוכל לדעת שהוא נמצא במקום בו אני רוצה לראות אותו. ההבדלים הם בדרך כלל בזמן ובמשאבים הנדרשים לטיפול באתר בכל תחנה.

ניר שי (נירמי) – אתרי תדמית עוברים את אותו תהליך:

מחקר מילות מפתח בכלי מילות המפתח של גוגל.
תכנון מבנה / ארכיטקטורת אתר (בהתאם לתוצאות המחקר מילות מפתח).
תכנון UI לאתר בהתאם לצורך המתבקש להנעת הגולשים.
אחר כך אנחה את המעצב אתר והתכנת בהתאם למחקר ולתכנון שנעשה עד כה.
אתן הנחיות לכותבי התוכן / קופירייטרים.

הנחיות לאנשי התוכן כיצד להעלות את התוכן לאתר על פי שיטת 7 השכבות:

א. תגיות
ב. friendly URL
ג. ברי ניווט ראשי ומשני
ד. כותרות בתגית H1, h2, h3
ה. בלוק טקסט מרכזי – אופטימיזצייה לטקסט בהתאם למילת המפתח.
ו. קישורי וויקי – יצירת קישורים פנימיים בין דפי התוכן באתר מתןך הטקסט.
ז. קישור סגירה – קישור בתחתית הדף מעל הפוטר התחתון בהתאם למילת המפתח של הדף.

איתי (איזינט) – ללא ספק תהליך ה-SEO, גם אם מורכב מאבני בניין זהות במהותן, צריך להיות "תפור" ללקוח ע"מ שיהיה מוצלח.

אנו משקללים פקטורים כגון: הזירה התחרותית, יכולת היישום בצד הלקוח, המדדים להצלחת הפעילות, אינטגרציה בין נתוני מכירות אונליין ואופליין לבין נתוני טראפיק, הפלטפורמה הטכנולוגית בה בנוי האתר, מטרות ה-SEO בתמהיל השיווק הכולל של הלקוח ועוד.

לקריאת המשך הראיון, לחצו כאן

השארת תגובה