טכניקות ושיטות קידום אתרים

בתחומים בהם אין אפשרות כמעט להשיג קישורים באיזה טקטיקות תנקוט על מנת לקדם אתר ?, דוגמאות ספציפיות יתקבלו בברכה.

איתי (איזינט) – אנקוט באסטרטגיית מיקוד מילים ריאלית ומתפתחת, בעיבוי התכנים, שיפור ארכיטקטורת המידע, עיבוי לינקים פנימיים, ועוד. דוגמא: אתר איזינט easynet.co.il (נו, תנו לי קצת לעשות גם קצת פרסום עצמי : – ).

עומר (נטוורקינג) – אני חושב שאין כמעט אתרים שלא ניתן יהיה להשיג עבורם קישורים, אפילו אם מדובר בעסקים המשתייכים לנושא משעמם במיוחד או לחילופין לתחום תחרותי ביותר. אביא שתי דוגמאות:

פעמים רבות נשאלתי לגבי פורומים טובים בעברית לקידום אתרים (למרות שבקטגוריית אתרים מומלצים אני ממליץ על הטובים בעיניי). מעולם לא הייתה לי כוונה להקים פורום בנטוורקינג כך שהאופציה היחידה שנותרה בפניי היא פורום חיצוני.
התנאי היחידי שהצבתי לעצמי הוא לא לקשר לפורום המזוהה עם חברה מסחרית. חיפשתי ומצאתי פורום איכותי המתאים לפרופיל המבוקש, פניתי לבעלים והצעתי לו שיתוף פעולה אסטרטגי. בתמורה להוספת הפורום כחלק מסרגל הניווט של נטוורקינג קיבלנו קישור תחת שותפים עסקיים בדפי הפורום עצמו..
זאת דוגמא לתחום תחרותי ביותר שבו שיתוף פעולה אמיתי יכול להיטיב עם כולם: הגולשים באתר המופנים לפורום, הפורום עצמו שמקבל תנועה איכותית ואתר נטוורקינג שמקבל קרדיט.

לפני זמן קצר נתקלתי במקרה של עו"ד שיש לו אתר אבל מבחינה חוקית אסור לו לשים קישורים באתרים אחרים. במקרה זה ניתן לפנות למספר כיוונים:

  • לבדוק מהם קהלי היעד של האתר, מהם הצרכים שלהם ולייצר תוכן איכותי עבורם. יצירת תכנים עבור אוכלוסיות היעד שלך היא התנהלות טובה ללא קשר ל- SEO ופעמים רבות היא משתלמת גם בקישורים מכתבות ואתרים בתחום המפנים אליך כמקור למידע נוסף.
  • יצירת בלוג מקצועי (או אולי דווקא בלוג אישי המביא זוויות ראיה חדשות לנושא משעמם), עבור לקוחות פוטנציאלים/ קולגות, בו הוא כותב על תחום ההתמחות שלו. את הבלוג ניתן להוסיף לאינדקסים רלוונטיים ולקשר אותו לבלוגרים אחרים מאותו התחום או מתחומים משיקים.
  • למגזרים מסוימים בעיקר בתעשיות "משעממות" יש ארגונים שתומכים בהם או גופים ממשלתיים המפקחים עליהם – קבלת קישור מאתרים אלו תהא לגיטימית אפילו.
    במקרה הזה.

בעידן ה- web 2.0 עומדות בפנינו אפשרויות נוספות רבות של קידום אתר באמצעות הכוח של רשתות חברתיות, קהילות, תכני וידאו דוגמת גוגל וידאו, YouTube ועוד.

ישי (K logic) – ראשית, לא קיים תחום בו לא ניתן להשיג קישורים. קיימים אומנם תחומים בהם יותר קשה להשיג קישורים טובים, אולם קושי זה יהיה נכון גם עבור האתרים המתחרים באותו תחום. באופן טבעי, באתרים שכאלו יושם יותר דגש על פעולות InPage שונות, כמו גם על דרכים יותר יצירתיות להשגת קישורים, לרבות בניית אתרים בנושאים משלימים עבורם יותר קל להשיג קישורים.

אורן (seoisrael) – בסופו של דבר אין כמעט תחומים בהם אין אפשרות להשיג קישורים כלל – הכל שאלה של יכולת ושל השקעה. דבר שני, אני חייב לומר כי אני רואה חשיבות רבה גם לאופטימיזציה של האתר עצמו – אם אי אפשר להשיג קישורים, אז כנראה שמדובר בתחום שאינו תחרותי, כלומר שאופטימיזציה נכונה יכולה לחפות על מיעוט קישורים.

אופיר (קומפיוקול) – אם אתר לא יכול לקבל קישורים, כנראה שהוא לא מספיק מעניין, אחרת היו מקשרים אליו. האינטרנט היא רשת המבוססת על קישורים מאתר לאתר. במצב כזה או שלאתר אין זכות קיום או שמשהו מאד שגוי באסטרטגית הקידום שלו.

מנה 2-3 דרכים להתחיל לקדם אתר בתחום מאוד מאוד תחרותי (מחקר מילים לאתרים בעברית/ אנגלית, שאילתות, כלים, תהליכים).

איתי (איזינט) – אוי, זה ארוך… אדגיש שוב את אסטרטגיית מיקוד מילים ריאלית ומתפתחת. אציין כי יש לא מעט הזדמנויות "זנב ארוך" דרך שפות זרות שונות.

עומר (נטוורקינג) – אוי זה באמת ארוך, מאיפה אני מביא את השאלות האלה ? 😉
כמובן שזה תלוי בתחום של האתר וכל מקרה לגופו אבל הנה מספר רעיונות שעולים לי בראש:

  • לדאוג שהאתר אותו אני מקדם יהיה הכי טוב מבחינת ה- onPage בהתאם למגבלות הטכניות, אם קיימות.
  • להציג תוכן איכותי ואם אפשר בשילוב עם link baiting, מבורך.
  • התמקדות במספר מונחים קשורים, תחרותיים פחות, לפני המעבר למונחים היותר גנריים. דוגמא: באתר RiverofSound המיקוד הראשוני היה הופעות ורק אחר כך כשהאתר תפס מיקומים טובים עברנו למונח מוזיקה.
  • בדיקת מיהם האתרים המקשרים למתחרים המובילים שאינם מקשרים לאתר שלי.
  • הקפדה על חווית המשתמש וממשק נוח לתפעול (כן לא הכול זה SEO אתרים באינטרנט מיועדים לאנשים שמחפשים ולא למנועי חיפוש).

ישי (K logic) – הדרך הטובה ביותר להתחיל קידום בכל תחום, היא מחקר מילים שכולל מחקר פופולאריות, מחקר תחרותיות ובדיקה של יחס ההמרה הצפוי עבור המונחים השונים.

אורן (seoisrael) – לדעתי לא ניתן להפריד שיטות מסוימות מן הפעולה הכוללת של הקידום, במיוחד בתחומים תחרותיים. החשיבות הגבוהה ביותר בקידום בתחום תחרותי מאד היא ליצור מכלול רחב עד כמה שניתן של כלים ושיטות, תוך ראיה אסטרטגית של מטרות האתר (להבדיל מראיה טקטית של מטרות נקודתיות מקומיות). מי שינסה למצוא דרכים מסוימות לקידום יפספס את התמונה הגדולה.

אופיר (קומפיוקול)

  • קוד נקי ותקני
  • היררכיה נכונה של תכנים וקישורים
  • תכנים איכותיים וייחודיים
  • השגת קישורים ממקורות איכותיים ככל האפשר.

זהו הבסיס והיסוד לקידום כל אתר. במקרים לא תחרותיים זה לעתים יספיק, במקרים של זירה תחרותית זו תהיה רק ההתחלה, אך בלעדיה לא יהיה כל עתיד.

יש הטוענים שבתחומים מסוימים אין סיכוי לקדם ללא שימוש ב- Blackhat seo, מה דעתך ? האם אפשר לקדם אתר עבור מונח דוגמת online casino בכובע לבן בלבד ?

איתי (איזינט) – ברור שאפשר. אם לא, אז לא היו קיימים אתרי White Hat המדורגים גבוה. ויש.

עומר (נטוורקינג) – אומנם תחום ההימורים הוא מהתחרותיים ביותר שיש אבל עדיין ניתן לקדם אותו ב- Whitehat ולהגיע למיקומים גבוהים (אחד המרואיינים שלנו עשה זאת לפני מספר שנים). כמובן שעל מנת להצליח נדרשת יצירתיות ולרוב גם תקציב שמן.

צריך להבין כי קידום Blackhat שונה במהותו מקידום אתרים רגיל והוא מבוסס על גריפת תנועה מאסיבית לעשרות או מאות אתרים לפרק זמן קצר ביותר (לרוב ימים בודדים). המטרה היא לעשות רווח מהתנועה לפני שהדומיינים "נשרפים" ואז עוברים לדומיינים חדשים. למרות שקידום Blackhat בדרך כלל מתמקד במונחי הזנב הארוך ככל שעובר הזמן המשימה הופכת להיות קשה יותר ויותר, לפחות בגוגל.

ישי (K logic) – בכל הקשור לגוגל וברוב המקרים גם ליאהו הרי שהתשובה היא בהחלט כן. אני יכול להעיד על סמך ניסיון כי ניתן לקדם אתר, גם עבור המונחים הכי תחרותיים, תוך שימוש בטכניקות נקיות בלבד. זה מצריך אומנם יותר עבודה, אבל בטווח הארוך ההשקעה משתלמת.

אורן (seoisrael) – דעתי היא כי בתחומים אלו בהחלט ניתן להשתמש בשיטות white hat, אך עלות הקידום מן הסוג הזה גבוהה בצורה משמעותית מקידום בשיטות black hat, ולכן רוב המקדמים הפועלים בתחומים הללו בוחרים להשתמש בשיטות black hat. בתחומים הללו נושא ה-branding חשוב הרבה פחות, ולכן המקדם יכול להרשות לעצמו לקבל עונשים, שבסך הכל יגרמו לו לעבור אל הדומיין הבא.

אופיר (קומפיוקול) – היכולת להשיג תוצאות בתחום כלשהו, תחרותי ככל שיהיה, נבחנת על בסיס מקדם הקושי מול מקדם המשאבים המושקעים על פני מקדם הזמן הנתון לעבודת הקידום. ניתן להשיג הישגים משמעותיים בכל ביטוי חיפוש, בהינתן המשאבים (זמן עבודה וכסף) והזמן המתאים.

איזה שינויים/ תוספות היית עושה באלגוריתם של גוגל אם היית ניתנת לך האפשרות ?

איתי (איזינט) – מעקב אחר הגולשים דרך ה-Toolbar (דבר קיים) עם דגש על בדיקת התוצאות של מנועים נוספים (כגון יאהו) אשר בוחר המשתמש.

עומר (נטוורקינג) – אני הייתי מתייחס לנושאים הבאים:

  • קיים קומץ אתרים המקבלים TrustRank גבוה במיוחד המזכה אותם בשליטה מוגזמת בתוצאות החיפוש של שאילתות רבות – וויקיפדיה – או לחילופין הופך את הקישור מהם לאיכותי שלא בצדק – דמוז, שכבר מזמן איבדה את איכותה. היום כמות הקטגוריות ללא עורך והסרבול בהוספת אתר חדש לדמוז דורשים הערכה מחודשת לגביה. בנוסף הערכה מחודשת לאתרים דוגמת וויקיפדיה "ואתרי כוח" נוספים בהחלט תהיה במקום.
  • יש המעדיפים לקשר אל אתרים אחרים ע"י שימוש בכתובת ה- URL בטקסט הקישור. לדוגמא קישור אל אתר נטוורקינג יכול להראות כך: www.net-working.co.il , net-working.co.il או רק net-working. פורמט זה מקובל מאוד באתרי חדשות, פורטלים ובלא מעט אתרים פרטיים אך תרומתו לדירוגים במנועי החיפוש קטנה. מאחר ומדובר בקישורים לגיטימיים המלצתי היא להתייחס אל פורמט URL כאל קישור טקסט מעולם התוכן של הפסקה בה הוא ממוקם. ואם כבר עוסקים בקישורים "מבוזבזים" קישורים בהם מופיעים ביטויים חסרי משמעות דוגמת "click here" או המקבילה בעברית "לחצו כאן" הייתי הופך לבעלי משמעות באותו האופן.

ישי (K logic) – אני חושב שבתור התחלה הייתי מתמקד בשני הדברים הבאים:

  • שיפור מנגנוני אנטי ספאם.
  • שיפור יכולת זיהוי מורפולוגית, בדגש על שפות זרות.

אורן (seoisrael) – השינוי העיקרי שהייתי מבצע הוא הבאה של אלגוריתם החיפוש בעברית לרמת האלגוריתם באנגלית. כיום בעברית ניתן לבצע כמעט כל מה שרוצים לבצע, מבלי להסתכן בעונשים או בפגיעה במיקומי האתר. באנגלית הנושא הרבה יותר מוקפד – ולכן איכות התוצאות גבוהה יותר לטעמי.

אופיר (קומפיוקול) – הייתי משפר את הפילטר להוצאת אתרים משוכפלים ודומיינים ריקים מהאינדקס.

אלו התפתחויות נראה לדעתך ב- 5 השנים הקרובות במנועי החיפוש, בתחום קידום האתרים ובקרב הלקוחות ?

עומר (נטוורקינג) – גוגל תיכנס חזק לתחומי תוכניות שותפים (אפיליאייט) ומגוון
שירותי פרסום באינטרנט כפי שניתן להסיק גם מרכישותיה האחרונות DoubleClick
ו- FeedBurner.

במנועי החיפוש ימשיכו מגמות הפרסונליזציה ולוקאליזציה לצבור תאוצה – תוכלו לקרוא עוד על הנושא במאמר איך ייראה החיפוש באינטרנט בשנים הבאות ? מעבר לכך כל נושא החיפוש הורטיקאלי* לסוגיו השונים – וידאו, חדשות, תמונות, ספרים, לוקאלי וכד' עומד להפוך למרכזי הרבה יותר ולהשתלב גם בין התוצאות "הרגילות" של מנועי החיפוש.
לדוגמא חיפוש עתידי למונח 'הראל סקעת' בגוגל יכול להציג 10 תוצאות שאחת מתוכן תהיה קליפ הוידאו של הסינגל האחרון מתוך YouTube (השייך לגוגל) ותוצאה נוספת תהיה ידיעה שפורסמה לאחרונה על הזמר מתוך Ynet. כלומר שתי תוצאות חיפוש ורטיקאלי (וידאו וחדשות בדוגמא) ורק 8 תוצאות "רגילות".

חברות הקידום יאלצו להציע ללקוחותיהם גם קידום בערוצים הורטיקאליים ולהתמקצע אף יותר עבור החיפושים הרגילים שיהוו רק חלק מתוך תוצאות החיפוש. כעקרון חברות איכותיות של קידום אתרים ייכנסו לתחומים רבים של שיווק באינטרנט, פרסום מקוון והבאת טראפיק שאינו בהכרח רק ממנועי החיפוש.

לגבי הלקוחות גם הם יהפכו למתוחכמים יותר וחלקם אף יכניסו את קידום האתרים המסורתי (כלומר קידום מונחים ספציפיים בתוצאות החיפוש) לתוך העסק שלהם ע"י גיוס אנשי SEO.

* למי שעדיין לא נחשף למונח חיפוש ורטיקאלי (או אנכי) הכוונה היא לחיפוש ממוקד תחום שמביא תוצאות מדויקות יותר לשאילתא שלכם. לדוגמא חיפוש 'חלונות' יכול להביא הרבה תוצאות הקשורות למערכת ההפעלה של מיקרוסופט בחיפוש הרגיל בעוד שבחיפוש ורטיקאלי של בעלי מקצוע הוא יביא זגגים בתוצאות.

ישי (K logic) – מבחינת מנועי החיפוש הרי שאני צופה מספר התפתחויות מעניינות:

  • ירידה בחשיבות של ה-InPage וה-OutOfPage ועלייה בחשיבות של הצלע השלישית במשולש – דפוסי גלישה.
  • עלייה בתוצאות חיפוש מותאמות אישית (personalized search).
  • פתרונות חיפוש מבוססי מיקום (mobile search).

בתחום קידום האתרים, אני צופה כי לאורך זמן לא תהיה זכות קיום לחברות המספקות שירות של קידום אתרים בלבד במתכונתו המצומצמת (קרי, קידום אתר עבור מונחים מסוימים) וכי מי שישרוד וישגשג לאורך זמן יהיו החברות שישכילו להבין כי SEO מהווה רק נדבך אחד מתוך המבנה הכולל. כמו כן אני צופה עלייה משמעותית ברמת ההבנה של הלקוחות ובהתאם לכך גם ברמת הציפיות.

אורן (seoisrael) – כמובן שאחד הנושאים החשובים ביותר בתקופה הקרובה הוא נושא הפרסונליזציה של תוצאות החיפוש.
נושא שני שלדעתי יעבור מהפך הוא הכנסת מודלים של אינטליגנציה מלאכותית לתחום ביקורת האיכות של התוצאות – אך לדעתי במקביל לכך לא תהיה למנועי החיפוש ברירה אלא להחזיר את המימד האנושי לביקורת האיכות שלהם – אם באמצעות social networks כאלה או אחרות או באמצעות פאנלים פנימיים של בקרת איכות שילכו ויגדלו.

אופיר (קומפיוקול) – העתיד נראה מרשים ומעניין למדי.

דבר אחד שבטוח, הוא ש- SEO כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, לא יימשך לעולם. השינוי במדיה האינטרנטית ובעולם התקשורת מסמן לנו עולם של מדיה עשירה יותר ומגוונת יותר. רשתות חברתיות ומולטימדיה הם שני שינויים מהותיים לענף, כאשר כמות משמעותית של תנועה איכותית זורמת לרשתות החברתיות ולאתרי תוכן משתמשים, בנוסף למנועי החיפוש. כמו כן מנועי החיפוש לומדים לאנדקס סאונד, תמונה, וידאו ולדרג אותם. חברות ימציאו טכנולוגיות לפרסום קונטקסטואלי באודיו ווידאו.

הרכישה האחרונה של גוגל את דאבלקליק מרמזת על העתיד של גוגל שהוא פרסום מגוון שכולל טקסט וויז'ואל (באנרים, אודיו, וידאו וטקסט).

תחום קידום האתרים ילך ויתחבר יותר לעולם יחסי הציבור, ישתלב בתפיסת ווב 2.0 (או בעצם ווב 5.0…?) ויהפוך לחלק בלתי נפרד מתמהיל התקשורת השיווקית.

לקריאת הראיון קידום אתרים 2.010, לחצו כאן

השארת תגובה