ענב גלילי, TVK

ברור שלסטארט אפים יש סיכוי לעבוד יפה מאד ברשתות החברתיות. גם לבד. השאלה היא רק כמה הם מוכנים להשקיע. זה דורש זמן, נכונות ללמוד, והרבה חשיבה יצירתית, אומנותית מחוץ לקופסה. יש היום הרבה מאד תוכנות חינמיות מדהימות שיכולות לסייע להגיע לתוצאות מיטביות, החל ממצגות ווביות מדהימות וכלה בתוכנות ניטור חינמיות המראות לך את הסנטימנט החברתי עליך, איזכורים ברשת ומידת הבאזז על המותג שלך.

יש לדעת שהרבה מהמותגים הגדולים וה"חשובים" בעיקר בתחום ההיי טק מפגרים מאד! בכל הקשור ברשת החברתית והפעילות שלהם היא zero to none. חברות שהיית מצפה לפחות לראות בהן בלוגים ארגוניים חיצונים לא עושות זאת וזה בעוכריהן, אפילו ברמה של נאמנות עובדים, וגאוות יחידה שלהם.

  ניצן פלס, Digital Relations

עקב הצלחה מסחררת ומתוקשרת מאוד של מספר קטן של מיזמים ומוצרים, שנראה כלפי חוץ כאילו ההצלחה שלהם היא "יש מאין", וכללה תקציב שיווק מינימלי, התחילה לפשוט בקרב יזמים רבים האמונה שיוכלו להפוך להצלחה מטאורית אם רק יבצעו "עבודת פייסבוק נכונה".

עד היום נפגשתי בלא מעט מיזמים וחברות שהשיקו מוצר חדש והגיעו אליהם כשבפיהם בקשה אחת: "תהפוך לי את המוצר לויראלי". החדשות הרעות הן שלרוב אי אפשר להפוך מוצר או שירות ל'ויראלי' אם הוא לא מעניין את הגולשים, לא משמש אותם עקב צורך אמיתי, ולא מספק להם חווית שימוש ייחודית. לא נמצאה עדיין תבנית פעולה שתבטיח לנו הפיכה של מוצר כלשהוא ל'ויראלי'.

למרות זאת, אפשר לבנות פעילות שיווקית שתאפשר חדירה בתקציב נמוך, אם בונים את המוצר מראש עם התובנות השיווקיות המתאימות לקהל היעד ולצרכיו –

• ראשית כמובן חיוני שהמוצר יהיה מעניין ושימושי עבור קהל היעד. מוצר שאינו מגרה את המשתמש ואינו מעניק לו ערך מוסף מול היצע הפתרונות הקיים, לא יגרום לאותו המשתמש לספר עליו לחבריו.

כיום מתפשטת גישה לפיה מוצר חדש יכול להצליח גם אם לא יענה בהכרח על צורך קיים אם כי מוצר שעונה על צורך קיים רק מוסיף לסיכוי הצלחתו. (כדאי לקרוא עוד מאמר מעניין בנושא)

• יש למצוא את דרך המלך בין שתי התפיסות – תפיסת הלקוח והתפיסה השיווקית. מצד אחד החברה הוקמה כדי להפיק את מירב הרווחים מהמוצר, אבל מצד שני אין לתת לדרישות השיווקיות להשתלט על המוצר ולהפוך אותו למנוכר וללא שימושי עבור הלקוחות. פעמים רבות מוצר שימושי ואהוב על הלקוחות – גם ימכר באופן דומה.

• המוצר חייב לעשות שימוש, להתממשק או לאפשר הפצת תכנים מתוך ליבת המוצר אל הפלטפורמות החברתיות השונות. מוצר או שירות שכחלק מפעולתם מייצרים תכנים, אותם יכולים המשתמשים להפיץ הלאה, מניעים את השיחה ברשת החברתית אודותם באמצעות תכנים אלו (לדוגמא אפליקציה לעריכת תמונות שמאפשרת לשתף את התמונות
שערך המשתמש).

  שגיא חמץ, Blink

לסטארט אפ קדשה מאוד להתמודד עם מותגים גדולים הדרך הטובה ביותר היא לענות על צורך של רבים שלא נענה. מבחינה שיווקית הדרך היא ליצור קהילה לטפח ולהגדיל אותה לאורך זמן.

  רומי יצחקי, Romii

קמפיינים ויראליים רבים הוכיחו שניתן להגיע לקהלים רחבים ולהסעיר את האינטרנט ללא תקציב רחב – מספיק להסתכל על המהפכה החברתית בארץ או ה"אביב הערבי".
מובן שחברות מבוססות בעלי תקציבים גדולים יכולות ליזום פעילויות שקשה להתחרות בהן ללא תקציב (לדוגמא, הקמפיין המקומי מכונת הלייקים של קוקה קולה – בניהולה של אידיאולוג'יק או פרויקט פפסי ריפרש העולמי), אולם גם חברה קטנה שמשקיעה בהבנת קהל היעד שלה ובתכנון נכון של המסרים שלה יכולה להצליח במדיה החברתית ובעולם העסקי.

רשתות חברתיות מציעות כיום כלים חינמיים מתקדמים ומעודדי שיתוף, לדוגמא: היכולת להעלות סרטון בפייסבוק, להוסיף עליו שכבות מידע ואפילו לינקים, ולשתף אותו בקלות ברשתות חברתיות, בלוגים ואתרים. אם התוכן רלבנטי לקהל היעד ומייצר עבורו ערך אמיתי – הוא ישמח לשתף אותו ולקחת חלק בתהליך ההפצה באופן טבעי.

  ורד חורי, Ewise

קודם כל התשובה היא – כן. ההיסטוריה כבר הוכיחה שסטרטאפים בהחלט יכולים לנצח בזירה גם מותגים גדולים כל עוד יש להם הרבה אורך רוח, התמדה ואולי הכי חשוב – מוצר שהוא באמת מנצח.

כשהמטרה היא חדירה של מוצר חדש לחלוטין (סוג של סטארטאפ / מיזם) שהשוק לא מכיר והתקציבים הם מאוד נמוכים – זה בהחלט מצב שהוא "טריקי" מאחר ואין חיפושים לאותו מוצר ואין מודעות אליו. במקרה הזה, היתרון ברשתות חברתיות, בניגוד לגוגל שפועל על מילות המפתח זה שברשת החברתית הסגמנטציה (פילוח) הוא לפי מאפיינים של קהל היעד מה שתורם לנו לפרסם לקהלים שמתאימים לאותו מוצר חדש גם אם הם עוד לא מחפשים את מילות מהפתח שמתארות במדוייק את הסטרטאפ (כי הם עוד לא מודעים לפתרון או אפילו לצורך).

כמו כן צריך למצוא נישה או מוצר קרוב כדי להשתמש בו על מנת לחדור עם המוצר החדש. למשל אם המצאנו פתרון לשימוש בדלק מזהם נוכל לפתוח קבוצה בפייסבוק נגד הדלק או לטובת איכות הסביבה ושם לפזר את הסטארטאפ שלנו בצורה חכמה וויראלית ומבלי שהאנשים בקבוצה ירגישו שהם הונו על ידנו. כמו כן נפרסם בעזרת מודעות טקסט בגוגל ובאתרים רלוונטיים למילות המפתח שסובבות את אותו הרעיון.

גם עבודת גרילה בשטח על ידי טוקבקים, פורומים ורשתות חברתיות יכולה לתרום לנו בהפצה של מוצר חדש לחלוטין וכאן באמת כל מה שנדרש זה זמן ולא כסף- חשוב לפעול נכון וממש להקים דמויות שיהיו משמעותיות ברשת עם בלוגים משלהן ואג'נדה ברורה שתיכתב בכל מקום רלוונטי מבלי להכעיס את הקהילה אליה מנסים להצטרף (אם זה בפורומים או צ'טים יכולים "לשרוף" אדם וירטואלי ברגע אחד…).

כמו כן אני ממליצה למיזמים חדשים להשתמש בלינקדאין וברשתות נוספות כדי לייצר קשרים אישיים ושיתופי פעולה, למצוא משקיעים ולהפיץ את המוצר החדש בפנייה אישית למובילי דעה משמעותיים – מכאן ניתן לייצר יחסי ציבור חינמיים של אנשים שיכתבו עלינו ועל הסטרטאפ שלנו ברשת ובעיתונות המודפסת וכך לייצר הדים שהם זולים ואף חינמיים.

כדי לעורר את הצורך והרצון למוצר שלנו שהוא הרי סטארטאפ – שימוש בוידאו יכול בהחלט לתרום. הוידאו שלנו יכול לעבור באופן ויראלי ברשת ולייצר באזז חזק שכולו מושתת על רעיון מקורי שקהל היעד שלנו יתחבר אליו ויעביר אותו הלאה כי המסר נגע בו (הצחיק אותי, הפחיד, הפתיע וכו'). הבימוי וההפקה של הסרטון צריכים להיות בחשיבות משנית – קודם כל צריך להפוך ולהפוך כדי למצוא רעיון נכון מקורי. גם הפקות ברמה נמוכה יחסית ועם תקציב נמוך יכולים להיות מספקים – רק חובה להשקיע בסאונד איכותי (בניגוד למה שאנשים חושבים – איכות הצילום פחות חשובה מהסאונד שחייב להיות ללא רבב).

  ליאן שובל, Top Word

המדיה החברתית היא מגרש משחקים אולטימטיבי עבור עסקים המבקשים להיחשף במהירות, הן בזכות פוטנציאל התפוצה הויראלית, והן בזכות אפקטיביות הקמפיינים הממומנים. פייסבוק, למשל, מאפשר פרסום מפולח לפלחי פלחים: ניתן למקד את קהל היעד לפי מקום מגורים, מין, גיל, סטטוס משפחתי, תחומי עניין ועוד. כך אפשר להגיע במהירות שיא ישירות לקהלים רלוונטיים, וכל זאת במחירים סמליים (נכון להיום). פוטנציאל הפרסום בפייסבוק עדיין אינו מנוצל במלואו, ולכן כל מי שיקדים לעשות מעשה עשוי להרוויח ביג-טיים.